במשך שנים מכר משטר האייתוללות לעם האיראני עסקה פשוטה: תסבלו דיכוי, עוני ובידוד – ובתמורה תקבלו "ביטחון לאומי" ומדינה חזקה שאיש לא מעז לתקוף. אלא שבקיץ האחרון, במהלך מלחמת 12 הימים מול ישראל וארה"ב, הקונספציה הזו קרסה לרסיסים. מבצע "עם כלביא" המוחץ לא רק השמיד נכסים אסטרטגיים, אלא ריסק את הלגיטימציה שעליה נשען השלטון מאז 1979, כך פורסם הבוקר (שני) ב"וול סטריט ג'ורנל".
התקיפות המדויקות במסגרת מבצע "עם כלביא" החריבו חלק ניכר מהנהגתה הצבאית של הרפובליקה האסלאמית, בעוד קמפיין ההפצצות האמריקאי הנחית מכה אנושה על פרויקט הגרעין. עבור משטר שהשקיע את כל הונו בפרוקסים שנועדו להרתיע תקיפה על המולדת – זו הייתה השפלה שאין ממנה דרך חזרה.
3+"המשטר טען שלאורך השנים, למרות שלא הביא שגשוג, הוא הביא ביטחון. מסתבר שלא", אומר עלי ואאז, מנהל פרויקט איראן בקבוצת המשברים הבינלאומית. "האנשים הגיעו לנקודה שבה הם אומרים: מספיק זה מספיק". ואכן, המחאות שפרצו בשבועיים האחרונים, בהן נרצחו כבר למעלה מ-500 מפגינים, הן התוצאה הישירה של אובדן ההרתעה האיראני בעקבות המבצע.
בזמן שהאייתוללות מנסים להחזיר את השליטה בכוח הזרוע, הלחץ הבינלאומי מכיוון וושינגטון עולה שלב. הנשיא טראמפ, שצופה בהצלחה בנפילת המשטרים העוינים לו, כבר אינו מסתיר את כוונותיו. בתוך כך, הנשיא אישר רשמית כי ממשלו מקיים ערוצי קשר ישירים עם האופוזיציה האיראנית. כאשר התבקש לחשוף מהו המסר שהוא מעביר למתנגדי המשטר בטהרן, בחר טראמפ לשמור על עמימות מרתיעה והסתפק בתשובה: "אתם תגלו את זה די בקרוב".
3+תקיפה באיראן | צילום: רשתות ערביות
האמירה הזו מצטרפת לאיומים המפורשים של טראמפ לתקוף את איראן אם יופעל כוח קטלני נוסף נגד המפגינים. ביום שלישי הקרוב צפויים עוזריו להציג לו "בנק מטרות" ואמצעים ספציפיים שבהם תוכל ארה"ב להגיב להרג ההמוני.
מומחים מצביעים על כך שדיקטטורות בשלבים מאוחרים נוטות לקרוס בעקבות תבוסות צבאיות. כך קרה בסרביה לאחר הפצצות נאט"ו, וכך קרה לחונטה בארגנטינה אחרי מלחמת פוקלנד. ההבדל הפעם הוא הגיבוי המוחלט שמעניק הבית הלבן למפגינים, כך לפי מומחים ששוחחו עם ה"וול סטריט ג'ורנל".
3+בעוד חמינאי בן ה-86 מנסה להמשיך ב"עסקים כרגיל" ומסרב לרפורמות, העם האיראני מבין שהקשר בין מדיניות החוץ הכושלת, לבין קריסת המטבע והכלכלה הוא בלתי נפרד. טראמפ, שכבר הוכיח בוונצואלה שהוא יודע "לערוף" משטרים ללא מלחמה כוללת, עשוי לנסות את אותה תבנית בטהרן: להסיר את הראש, ולהשאיר למערכת את הברירה בין התפרקות מוחלטת לבין הסכם כניעה שיחזיר את הביטחון לאזור.
