בהמשך לפרסום של כתבנו יאיר אלטמן: כתבנו הפוליטי מוטי קסטל מדווח – חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, שאושר בכנסת ונכנס לתוקף בדצמבר 2024, נועד לאפשר למשטרת ישראל לפעול בצורה מניעתית נגד פעילים מסוכנים בארגוני פשיעה, באמצעות צווי הגבלה שיפוטיים המבוססים על מידע מודיעיני והערכת מסוכנות.
אלא שנתוני היישום שמונחים על שולחן הוועדה לביטחון לאומי מצביעים על חסם מרכזי אחד: הייעוץ המשפטי לממשלה. על פי הנתונים שהוצגו לקראת הדיון, משטרת ישראל העבירה כ-30 בקשות מגובשות לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה לצורך הוצאת צווי הגבלה. רק 6 מהבקשות קיבלו אישור והוגשו לבית המשפט המחוזי. כל הבקשות שהוגשו – אושרו במלואן על ידי בית המשפט.
1+המשמעות ברורה: החסם אינו שיפוטי, ואינו נובע מהיעדר מסוכנות או מחוסר מידתיות – אלא מצוי בשלב האישור המוקדם, בייעוץ המשפטי לממשלה. עוד עולה מהנתונים כי בקשות ממתינות חודשים ארוכים ללא הכרעה, ללא סד זמנים מוגדר וללא החלטה ברורה.
במקביל, ארבע בקשות בוטלו על ידי המשטרה לאחר שבזמן ההמתנה לאישור היועמ"שית ביצעו המבוקשים עבירות חמורות נוספות. עבירות שהמחוקק ביקש למנוע מראש באמצעות החוק.
1+בוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל מבהירים כי אין מדובר במחלוקת עקרונית על עצם החוק: הכנסת חוקקה, הממשלה תמכה, ובית המשפט מאשר. למרות זאת, בפועל החוק כמעט ואינו מיושם.
הדיון שיתקיים בוועדה צפוי להתמקד בשאלות נוקבות: מדוע אין לוחות זמנים מחייבים לאישור בקשות, האם קיימת פרשנות מצמצמת מצד היועמ"שית שאינה תואמת את כוונת המחוקק, והאם העיכובים המשפטיים גובים מחיר ישיר בביטחון הציבור.
היועמ"שית עיכבה צווים נגד ארגוני פשיעה – התוצאה: פשעו שוב
מטעם גלי בהרב מיארה נמסר בתגובה: "החוק הוא כלי חדש וחריג, המאפשר הגבלות משמעותיות על חירותם של חשודים ללא כתב אישום, ובהתאם מופעל באופן מדוד. מאז כניסת החוק לתוקף פעלו פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה לקדם את כלל הבקשות לצווי הגבלה שהועברו ללא כל עיכוב. חלק מהבקשות אושרו, חלקן התייתרו עקב מעצר החשודים, ואחרות ממתינות להשלמות מידע מהותיות או לתהליך עיבוד של מידע שהתקבל מהמשטרה".
