מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח ביקורת על מימון הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בפברואר 2024, ובמרכזו ממצאים חריפים על אופן רישום ההוצאות של סיעות ומועמדים – חלקן הוצאות שהוגדרו מנופחות, בלתי סבירות או לא קשורות כלל למערכת הבחירות, ולעתים נועדו, כך לפי המבקר, לצמצם את הסיכון להשבת עודפי מימון לאוצר המדינה.
במסגרת הביקורת נבחנו חשבונותיהם של 1,379 סיעות מקומיות ושל 102 מועמדים לראשות מועצות אזוריות. המבקר מתאר תופעה שבה, כאשר הוצאות הבחירות בפועל נמוכות מהמימון הממלכתי המגיע, חלק מהגורמים מנסים "להשלים" את הסכומים באמצעות הוצאות שאינן עומדות בהגדרה החוקית של הוצאות בחירות. במשרד המבקר הבהירו כי בכל מקרה שבו הוצאות כאלה הוכרו כלא תקינות – הן הופחתו מהוצאות הבחירות המוכרות ולא מומנו מכספי המימון הממלכתי.
בין הדוגמאות הבולטות שמובאות בדוח: רכישת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ובכללם מחשבים וטלפונים ניידים, סמוך ליום הבחירות ואף לאחריו. המבקר מציין כי במוצרים מסוג זה מעורב לעתים רכיב משמעותי של שימוש פרטי, ולכן הוצאות כאלה הופחתו או הוכרו רק באופן יחסי, בהתאם לסוג המוצר ומשך השימוש שניתן להצדיק בקשר לבחירות.
נושא נוסף שמקבל מקום מרכזי בדוח הוא עלויות עבודות שיפוץ וחומרי בניין במטות בחירות, במיוחד במקרים שבהם המטה שכן בבית המועמד. לפי המבקר, גם כאן קיים חשש לרכיב של שימוש פרטי, ולכן הוצאות בסכומים ניכרים מסוג זה הופחתו או הוכרו באופן חלקי בלבד.
3+הדוח כולל גם פירוט של הוצאות חריגות בתחום הדלק והנסיעות. לפי נתוני המבקר, סיעות ומועמדים כללו הוצאות דלק ונסיעות בסכום מצטבר של כ-6 מיליון ש"ח. בחלק מהמקרים דווח על הוצאות שנראו, לפי חישובי צוות הביקורת, שקולות לנסיעות של אלפי קילומטרים – היקף שנקבע כבלתי סביר במערכת בחירות מקומית. המבקר אף מציין חשש שבמקרים מסוימים מדובר בשוברי דלק ששימשו למעשה לתשלומים במזומן, ולכן כאשר ההוצאות לא תועדו כנדרש – הן הוכרו באופן חלקי בלבד על פי מבחן הסבירות וההיגיון.
גם סעיף המזון והכיבוד זוכה להתייחסות נרחבת: לפי הדוח, בחשבונות נכללו הוצאות מזון וכיבוד בהיקף מצטבר של כ-15.6 מיליון ש"ח, כשהטענה הייתה שמדובר בהוצאות לפעילים ולבוחרים במטות. המבקר מציין כי במקרים רבים לא תועדו סוגי המוצרים, הכמויות, מועדי הרכישה ומספר הסועדים – באופן שלא אפשר לקבוע באמצעי ביקורת מקובלים שההוצאות אכן קשורות לבחירות. בדוחות קודמים נקבע כי לא יוכרו הוצאות מזון וכיבוד ששיעורן עולה על מחצית מכלל הוצאות הסיעה, וגם הפעם נקבע ליקוי כאשר הרף נחצה – והסכום החורג הופחת.
3+בדוח מתועדות גם הוצאות שאינן קשורות לקמפיין עצמו: סיעה אחת כללה הוצאות על מתנות ועריכת מופעים לילדים. במקרים הרלוונטיים, ההוצאות הללו לא הוכרו כהוצאות בחירות, וחלק מהסיעות ספגו ליקוי שגרר סנקציה כספית.
נושא נוסף שהמבקר מטפל בו הוא העסקת מועמדים בשכר. לפי הדוח, נמצאו מקרים שבהם סיעות כללו הוצאות שכר בגין העסקת מועמדים שהתמודדו מטעמן. כאשר הוכח שמדובר בתפקידים מקצועיים הדורשים מומחיות, חלק מההוצאות הוכרו – אך במרבית המקרים שבהם מדובר בפעילות "מובנית" של מועמד מתוקף התמודדותו, המבקר קבע שאין מקום להכיר בתשלום כשכר בחירות. בסיכום העקרוני קובע המבקר: מכאן ולהבא אסור להעסיק בשכר מועמדים, בין אם לראשות רשות ובין אם למועצה, במישרין או בעקיפין, כעובדים או כספקי שירות, בתקופת הבחירות ומחוצה לה.
3+לצד זאת, הדוח מצביע גם על העסקת קרובי משפחה ובעלי זיקה לסיעות ולמועמדים – כולל מקרים שבהם הועסק יותר מבן משפחה אחד. המבקר מדגיש כי הנטל להוכיח מומחיות ושירות ממשי הוא כבד במיוחד, וקובע כי יש להימנע מהעסקה מרובה של בני משפחה, וכי העסקה כזו עלולה להביא לכך שהוצאות השכר לא יוכרו כהוצאות בחירות.
בסיום קובע המבקר כי על הסיעות והמועמדים לפעול בנאמנות כלפי הציבור ולהשתמש בכספי המימון הממלכתי רק למטרת הבחירות, תוך חיסכון ושיקול דעת. לדבריו, הוצאות שאינן תקינות – הוצאות לא קשורות, מנופחות או מופרזות – יופחתו מההכרה, ובמקרים מסוימים אף עלולות להוביל לקביעה של דוח שאינו חיובי ולשלילת יתרת מימון.
