בית המשפט העליון דחה היום (שישי) את בקשת הפסלות שהגיש השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, נגד השופטת דפנה ברק-ארז. הבקשה נסובה סביב טענה לאירוע שהתרחש בראש השנה האחרון בבית הכנסת "היכל משה", במהלכו נטען כי בן זוגה של השופטת סירב להתפלל לצדו של השר יצחק וסרלאוף, חברו למפלגה של בן גביר, ואמר: "זה השר של בן גביר".
בפתח החלטתה, מתחה השופטת ביקורת על מועד הגשת הבקשה, שהוגשה רק שבוע לפני הדיון המתוכנן, למרות שהאירוע התרחש לפני חודשים. השופטת כתבה:"בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי ניכר. היא נסבה על אירוע שהתרחש לכאורה ביום 23.9.2025… בקשת הפסלות הוגשה רק ביום 8.1.2026, שבוע ימים טרם הדיון הקבוע. להתנהלות זו לא ניתן הסבר מניח את הדעת, ולאמיתו של דבר לא ניתן הסבר כלל ועיקר".

השופטת הוסיפה וציטטה מהפסיקה: "טענת פסלות אינה בבחינת 'נשק סודי' שניתן לשמור לעת מצוא… אין מקום להמתין עם העלאת טענות כאמור עד למועד דיוני נוח עבור בעל הדין".
לגוף הטענות, קבעה השופטת כי התבטאות פוליטית של בן משפחה אינה פוסלת שופט מלדון בתיק. היא הבהירה כי לא הייתה ערה לכל תקרית בזמן אמת: "אין בידיעתי האישית דבר בנוגע להתרחשות הנטענת בעזרת הגברים בבית הכנסת, שבה לא נכחתי בעצמי. למעשה, עד לפרסום התקשורתי מיום 5.10.2025 כלל לא הייתי ערה לקיומה של בעיה כנטען".

השופטת הדגישה כי בניגוד לפרסומים, משפחתה לא הדירה את רגליה מבית הכנסת: "חזרתי, יחד עם משפחתי, להתפלל בבית הכנסת פעמיים נוספות, גם בערב יום כיפור וגם ביום כיפור, מבלי שבחרנו להדיר את רגלינו מן המקום".
השופטת פסלה את התשתית העובדתית שעליה נשענה הבקשה, וציינה כי היא מבוססת על השערות בלבד: "בקשת הפסלות גובתה בתצהיר של השר וסרלאוף שנסמך בחלקו גם על הנחות ועדויות שמיעה, תוך שימוש בביטויים 'ניתן להניח' ו'דברים שנמסרו לי'… הבקשה נשענת על השערות והנחות שאינן מבוססות, לא מבחינה משפטית ולא מבחינה עובדתית".
לסיכום נכתב: "ניתן להצטער כי טענות שהועלו בכלי התקשורת מצאו עצמן לאחר חודשים… בבקשת פסלות, כל זאת, שעה שאני ובני משפחתי אך ביקשנו לציין את חגי תשרי בהתאם למסורת הנוהגת עמנו עשרות בשנים… אין מקום לכך שבקשות פסלות ישמשו כלי אסטרטגי להחלפת מותב, באופן שכרוך בהליכי סרק".

מוקדם יותר השבוע, השר לביטחון לאומי הגיש בקשה רשמית לפסילת השופטת דפנה ברק-ארז מהרכב הדן בעתירות המבקשות להדיחו מתפקידו, זאת בשל אירוע המעלה חשש כבד למשוא פנים ופגיעה אנושה במראית פני הצדק.
במרכז הבקשה עומד אירוע חריג שהתרחש במהלך תפילות ראש השנה האחרון בבית כנסת בתל אביב. על פי המתואר, בן זוגה של השופטת ברק-ארז השמיע אמירה פוגענית וישירה כלפי השר בן גביר לעיני מתפללים רבים, ולאחר מכן בחר לצאת מהמקום במחאה מופגנת.

כזכור, בתחילת החודש, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגיבה לעתירות בעניין כהונת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואמרה כי "נדרש צו על תנאי שיחייב את ראש הממשלה להסביר מדוע אינו מעביר את השר לביטחון לאומי חה"כ בן גביר מתפקידו".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב לקריאתה של בהרב-מיארה, להדיחו בארבעה מילים בלבד: "את עבריינית, אני לא סופר אותך". כפי שנחשף בעבר בחדשות 14, גלי בהרב מיארה איימה על בן גביר באופן מפורש כי אם לא יחתום על קידומה של רינת סבן, היא תצטרף לעתירות נגדו בבג"ץ. כעת היא קיימה זאת והודיעה כי יש לחייב את רה"מ להסביר למה אינו מדיח את בן גביר.
