במשך חודשים ארוכים נשמר הסיפור הזה בבטן של שורד השבי אלקנה בוחבוט, אבל כעת הוא מרגיש שהגיע הזמן להוציא את האמת לאור. בריאיון אינטימי וחשוף לכתבנו לענייני צבא הלל ביטון רוזן, הוא מתאר כיצד בחודש וחצי האחרונים לשבי, כשהעסקה הייתה בסימן שאלה, היחס של שוביו הפך לאכזרי ובלתי נסבל.
"כשהם הבינו שהעסקה לא תקרה והמצב נהיה גרוע, הם באו אליי ואמרו לי שאני חייב להתאסלם," מספר אלקנה. "שאלתי אותם למה, והם הסבירו שלפי האמונה שלהם אסור להם להרוג מוסלמי, אבל אם אתה לא מוסלמי – מותר להם להרוג אותך".
1+אלקנה מתאר כיצד בתחילה ניסה להתעלם מהדרישה, אך אז החל מסע של התעללות ומניעת צרכים בסיסיים: "הפסיקו לתת לי אוכל וכל דבר שביקשתי". אלקנה אף מוסיף: "הייתי חולה, והם לא הביאו לי תרופות. כלום". לדברי בוחבוט, הוא אף חווה לחץ פסיכולוגי: "הם הסתכלו עליי בעין לא טובה והביאו אותי לקצה."
כשעמד עם הגב לקיר והבין שלא ישרוד את התנאים הקשים, קיבל אלקנה החלטה אמיצה המבוססת על יצר ההישרדות היהודי: "אמרתי להם שאין בעיה, אני אעשה מה שהם מבקשים. הם לקחו אותי, עשו טקס, אמרו לי להגיד משפט בערבית – ואז הפכתי לחלק מהקהילה המוסלמית בעיניהם".
1+אלקנה מסביר את המהלך כטקטיקה צבאית לכל דבר: "מכיר את הפסוק 'בתחבולות תעשה לך מלחמה'? זהו. אני אעשה הכל כדי לחזור לבן שלי. את האמונה שלנו אי אפשר לקחת, אבל אנחנו נעשה הכל כדי לצאת ולעשות להם אצבע בעין".
כשנשאל מהי אותה "אצבע בעין" עבורו, התשובה שלו לא השאירה עין אחת יבשה. הניצחון שלו הוא לא בשדה הקרב, אלא בשיקום החיים שנסו להיגזל ממנו: "האצבע בעין שלי היא שאני יושב עכשיו עם אשתי והבן שלי, מחבק אותה, וחזרתי לחיים".
הסיפור המלא של אלקנה בוחבוט ישודר ביום ראשון הקרוב בשעה 22:30.
