מה יש בהם בחרדים? שכל כך קל לנו לשנוא אותם, חשבתם על זה פעם? איך קרה שנרצח ילד טוב עיניים והלב גס פתאום, לא מתרשם? התחלנו להסביר, הם התפרעו הם שרפו פחים, זה אשמת המארגנים, זו אשמת המשטרה, כולם אשמים חוץ מהנהג הערבי (שהיה חד משמעית במצוקה), ואיזה מצוקה יש לו לנהג אוטובוס עם דלתות סגורות שצריך לנתב דרך בתוך המון? איך נהיה לנו ברור שלשעוט קדימה ולדרוס זה הפיתרון ההגיוני, אתם יודעים איך?
יש מישהו שמסקר לכם את הציבור החרדי בסיקור שלילי כבר שנים, מישהו שחיפש עם זכוכית מגדלת את ההוא שלא עומד בצפירה, את ההוא שריסס אוטובוס, יש מי שלא סיקר לכם מספיק את יד שרה ועזר מציון וידידים ויד לאחים, מי שלא מספר לכם איך נשבר הלב החרדי לרסיסים יחד עם כל עם ישראל בשבעה באוקטובר, כמה מהם איבדו את חייהם לתמיד רק מכמויות הגופות החרוכות והמחוללות שנאלצו לזהות ולטפל בשורה.

יש מי שרק מספר לכם איך קומץ ה"נמות ולא נתגייס" הם הרוב, איך הם מסריחים באוטובוסים ולא משלמים מיסים, כמה הם טפילים ונטל ולא מועילים, אני כבר לא מדברת על הגזרות והסנקציות עקרות הלב על לומדי התורה כאילו אנחנו לא במדינת היהודים, אנחנו בגרמניה של 1939, כמה זלזול כמה תיעוב? כמה שנאה נלחמים להשריש בנו?
וחלקנו שכחנו. שבלי תורה אין אותנו, שיש כאלה שבחרו להקדיש את חייהם להעברת הלפיד, לשמירה על הגחלת, יש כאלה שנושאים בנטל קיום המצוות שלא לחינם קוראים לו עול תורה ומצוות. יש כאלה שוויתרו על ארבעה סוגי קורנפלקס לילדים שלהם, ועל חדר לכל ילד. יש כאלה שחיים צניעות ופרישות כי סדר העדיפויות שלהם אחר לגמרי.

שכחנו וזלזלנו ותיעבנו והלב שלנו לא מזדעזע כשזה דם של ילד חרדי מותר. אנחנו לא באמת כאלה. יש מי שעושה עלינו סיבוב. השבעה באוקטובר לימד אותנו שאסור לנו להיות שם שוב. שעם ישראל לנצח יהיה כיפה אחת מברזל ואחת מבד. כשיש לך אוייב מבחוץ אתה חייב להיות אחד.
