המחאה באיראן אינה דועכת ואף הולכת ומתעצמת. זה היום האחד עשר ברציפות שבו אזרחים יוצאים לרחובות ברחבי המדינה ומוחים נגד משטר האייתולות. ביממה האחרונה נרשמה התקדמות מסוימת מצד המפגינים, אך המשטר עדיין מצליח לשמר שליטה ברוב מוקדי החיכוך.
על פי הערכות, אלפים עדיין מפגינים בערים שונות. מאז תחילת גל המחאה נהרגו כ-40 מפגינים, ומאות נוספים נפצעו או נעצרו. התמונות שהגיעו מהעיר אבדנאן, עיר קטנה במערב איראן, המחישו היטב את הדינמיקה בשטח. תושבים תיעדו קריאות של "העיר נפלה", לאחר שכוחות הביטחון המקומיים היו דלילים והמפגינים הצליחו להשתלט לזמן קצר על תחנות משטרה.

עם זאת, בתוך זמן קצר הוזרמו לעיר כוחות תגבור מאזורים סמוכים, והשליטה חזרה לידי המשטר. אבדנאן שוכנת במחוז אילאם, אזור בעל רוב כורדי, וגם בגל המחאה הנוכחי ניכרת מעורבות בולטת של מיעוטים אתניים בהובלת ההפגנות.
בשיראז, אחת הערים המרכזיות במדינה, יצאו המונים לרחובות, אך שם כוחות הביטחון הצליחו להשתלט על המצב במהירות יחסית. בתיעודים שהופצו ברשתות החברתיות נראים שוטרים פועלים באגרסיביות, כולל דריסת שלטים שעליהם נכתב "מוות לחאמנאי".
חלק מהמפגינים תולים תקווה בצבא האיראני, גוף הנפרד ממשמרות המהפכה, הנחשב חילוני ופחות אידאולוגי. בעבר נרשמו מקרים בודדים של חיילים שסירבו לפעול נגד אזרחים, אך עד כה לא נראית תזוזה משמעותית.

מפקד הצבא נשא דברים לראשונה מאז פרוץ המחאה, ובנאומו לא נרמז על עריקה או שינוי עמדה. להפך, דבריו כללו איום ברור כלפי מי שימשיך לערער על הסדר הקיים.
לצד ההתמודדות עם המחאה הפנימית, הנהגת איראן ממשיכה לעסוק גם בסוגיית הגרעין. שר החוץ האיראני התייחס שוב לנושא ההסכם והעימות סביב תוכנית הגרעין, והבהיר כי מבחינת טהרן הסוגיה עדיין פתוחה.
בתוך איראן, מפגינים מנסים לערער את המשטר גם באמצעות צעדים סמליים. בתיעודים שונים נראו אזרחים מחליפים שמות של רחובות לשמו של דונלד טראמפ, כפי שבעבר נעשה גם עם שמו של בנימין נתניהו.
במקביל, מתנגדי המשטר מחפשים דמות שתוביל אותם. רזא פהלווי, יורש העצר של השאה המודח, פרסם קריאה לציבור האיראני לצאת להפגנות ביום חמישי ושישי הקרובים, החל מהשעה 20:00, ולקרוא סיסמאות נגד המשטר. לדבריו, בהתאם להיקף ההיענות, יפרסם צעדים נוספים בהמשך.
אמנם הקריאה אינה כוללת בשלב זה תוכנית פעולה ברורה, אך התהודה הרחבה שלה ברשתות החברתיות בולטת במיוחד, ומעידה על הלך רוח מתוח ועל חיפוש גובר אחר אלטרנטיבה להנהגה הקיימת באיראן.
