פרסמנו הערב (שלישי) בחדשות 14: ככל שמערכת הבחירות מתקרבת, ניכרת האצה משמעותית בפעילות הפוליטית במגזר הערבי. בכנס שנערך היום בגבעת חביבה הצהיר יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, כי בכוונתו להיות חלק מממשלת "השינוי", והוסיף כי יתר המפלגות הערביות יהוו גוש חוסם במפה הפוליטית.
דברים דומים נשמעו גם מצד ח"כ אחמד טיבי, שהלהיב את הקהל כשאמר כי הצבעה למפלגות הערביות תוביל, כך לדבריו, לשינוי דרמטי בזירה הפוליטית הישראלית. המסר היה ברור: העלאת שיעור ההצבעה במגזר הערבי היא יעד מרכזי, לא רק עבור הרשימות הערביות אלא גם עבור גוש השמאל כולו.

גם במפלגות האופוזיציה היהודיות מבינים היטב את התלות בקול הערבי. יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, סיפר לאחרונה כי הוא חורש את יישובי החברה הערבית – מהכפרים הבלתי מוכרים בדרום ועד יישובי הצפון – בניסיון לגייס תמיכה ישירה מהשטח. במפלגת יש עתיד המסר בוטה אף יותר. ח"כ יואב סגלוביץ' קרא לציבור הערבי לצאת בהמוניו לקלפיות, והבהיר כי מבחינתו כל המפלגות הערביות כשרות ולגיטימיות לשיתוף פעולה פוליטי.
במקביל, גם מחאת קפלן משתלבת במאמץ. פעילי מחאה המקורבים למפלגת הדמוקרטים מקדמים תוכניות שמטרתן "הכשרת לבבות" בחברה הישראלית, כהכנה לשיתופי פעולה פוליטיים עם המפלגות הערביות. אחת הדמויות הבולטות במחאה, נאווה רוזוליו, אף קראה להגביר את נוכחותם של ערבים על במות המחאה.

התמונה המצטיירת ברורה: המפלגות הערביות, מחאת קפלן, יאיר גולן ויאיר לפיד פועלים כולם במקביל להגדלת שיעור ההצבעה במגזר הערבי. יותר מאי פעם, גורלו הפוליטי של השמאל הישראלי תלוי בקול הערבי – וביכולתו להפוך ללשון המאזניים ביום הבחירות.
