יותר משנתיים מאז הטבח השבעה באוקטובר, ולאחר שורה של עיכובים, החוק להעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה צפוי לעלות בשבוע הבא לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. החוק זוכה לתמיכת שר המשפטים יריב לוין ומקודם על ידי חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. אך במקביל לקידומו – יש מי שפועלים לעכב את יישומו בפועל.
הערב, אנו חושפים לראשונה כי בשבועות האחרונים ישנה מחלוקת חריגה בפרקליטות המדינה, בין פרקליט המדינה עמית איסמן לאחת מהפרקליטות הבכירות, סביב שאלת היקף התחולה של החוק – ובעיקר סביב השאלה על מי מהחבלים הוא רלוונטי. לפי גורמים המעורים בפרטים, עמדתו של פרקליט המדינה איסמן היא לצמצם את מספר הנאשמים שיועמדו לדין במסגרת החוק.
1+בבתי הכלא בישראל עצורים כיום כשלוש מאות מחבלים המוגדרים מחבלי נוח'בה
וכאלף מאתיים מחבלים נוספים שמוגדרים סייענים. מדובר במחבלים שהשתתפו ישירות בפעילות הטרור, בהם מסיעים, מאמנים, שומרים על חטופים ועוד. עמדת פרקליט המדינה היא שלא להגיש כתבי אישום נגד הסייענים, אלא להתמקד אך ורק במחבלי הנוח'בה עצמם.
אמנם החוק מתקדם בהליך החקיקה בכנסת, אך שוב אנחנו עדים להתערבות של מערכת המשפט בשלב היישום. בקואליציה מעבירים מסר ברור, אי העמדה לדין של הסייענים אינה רק כשל מוסרי- אלא סכנה ביטחונית שעלולה להזמין עוד טרור וניסיונות חטיפה.
1+הפרקליטות הגיבה לפרסום: "מדובר בשקר מוחלט. פרקליט המדינה טרם נדרש לנושא וממילא לא גיבש את עמדתו".
תגובת יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן: "בדיונים הובאו עמדות אחרות, ומי שתקבע את תחולת החוק תהיה הכנסת בוועדה שבראשותי".
