דוח מבקר המדינה שנחשף היום (שלישי) מציג מציאות מדאיגה בנוגע למוכנות העורף הישראלי לתרחישי לחימה עצימים. המבקר, מתניהו אנגלמן, קובע כי למרות ההתראות החוזרות ונשנות, גופי הממשל לא הצליחו לצמצם את פערי המיגון הקריטיים, דבר המעמיד בסכנה מיליוני אזרחים ואת הרציפות התפקודית של מערכת הבריאות.
על פי הדוח, הממשלה ופיקוד העורף כשלו באספקת מענה מיגוני בסיסי לאחוזים ניכרים מהאוכלוסייה, בדגש על יישובים סמוכי גדר ומוסדות רפואיים, דבר שמעמיד את העורף הישראלי בסכנת חיים, בייחוד ברקע הדיווחים על התכנות של מערכה נוספת מול איראן.

בדוח, המבקר קובע כי קיימת סכנה ממשית לתושבי הגבול: "היעדר מיגון מסכן חיים – שליש מאזרחי ישראל אינם מוגנים מפני טילים כראוי, ובכללם למעלה מ-42,000 תושבים המתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק של עד תשעה קילומטרים מהגבול עם סוריה ולבנון".
למרות האיום הביטחוני, נמצא כי הופסקו מהלכי ביצור קריטיים: "פיקוד העורף בחר להקפיא את ביצורו של השלב השני בתוכנית המיגון הרשותית מבלי לדאוג לתוכנית חילופית".

בנוסף, הביקורת ברשויות המקומיות העלתה ממצאים קשים: "נמצאו ליקויים רבים בתחזוקה של המקלטים הציבוריים ברשויות המקומיות שנבדקו. בכ-12% מהמקלטים הציבוריים בישראל לא ניתן לשהות". אנגלמן מציין כי באופן מדאיג במיוחד, למשרד החינוך לא היו נתונים על המיגון התקני בלמעלה מ-50% מגני הילדים.
יתר על כן, האוכלוסיה המוחלשת ביותר – היא גם החשופה ביותר. לפי המבקר, "בביקורת עלה כי קיימים פערים ניכרים במיגון בתי החולים, בדגש על בתי החולים בפריפריה, דבר שעלול לפגוע ברציפות התפקודית של מערכת הבריאות בעת לחימה עצימה".

לדברי מבקר המדינה מדובר בכשל תקציבי חוזר. אנגלמן מטיח ביקורת על דרך קבלת ההחלטות: "הממשלה קיבלה החלטה על תוכנית רב-שנתית, ללא הקצאה של מקורות תקציביים, וזאת על אף שבדוח מבקר מדינה קודם הערנו על כך".
ילדכם בסכנה? משרד החינוך לא יודע
בפרק שעסק בתפקוד מערכת החינוך, מבקר המדינה מתאר מציאות מדאיגה של "עיוורון" נתונים במשרד החינוך, וקובע כי "למשרד החינוך לא היו נתונים על המיגון התקני בלמעלה מ-50% מגני הילדים". הביקורת מעלה כי גם בבתי הספר המצב רחוק מלהיות משביע רצון, כאשר קיימים ליקויים פיזיים במקלטים ומחסור חמור בכוח אדם מקצועי.

המבקר דורש שינוי דחוף במערך האבטחה והבטיחות: "לפעול למינוי רכזי ביטחון בבתיה"ס שאין בהם בעל תפקיד כזה, ולקדם את הכשרתם המקצועית של אלה שלא קיבלו הכשרה מתאימה", וזאת במקביל לתיקון מיידי של התשתיות: "על משרד החינוך לוודא שבמרחבים המוגנים של בתיה"ס יתוקנו המרכיבים שנמצאו בלתי תקינים ויושלמו המרכיבים החיוניים החסרים".
הפרק הפדגוגי בדוח בוחן את היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום וחושף כי המוכנות בשגרה הייתה לקויה. על פי נתוני סקר המנהלים המוצגים בדוח, בבתי ספר רבים "הלמידה מרחוק לא הייתה משולבת במידה מספקת בעת שגרה", מה שהקשה על המעבר המהיר ופגע ברצף הלימודי של מאות אלפי תלמידים.

בנוגע להשלכות על תלמידי התיכון, המבקר דורש לבחון מחדש את המענה הממשלתי: "בכל הנוגע למדיניות ההקלות בבחינות הבגרות במצבי חירום, על משרד החינוך להפיק את הלקחים ממדיניות ההקלות שנקט במלחמת חרבות ברזל, כדי שיוכל לגבש מדיניות הקלות שתוצאותיה יהיו שוויוניות".
המבקר מדגיש כי לצד המענה הלימודי, ישנה חשיבות עליונה לקשר הרגשי והקהילתי. הדוח מציין כי ההיבט הזה הוזנח במקרים רבים, וקורא למשרד החינוך למסד את הקשר מול ההורים: "מומלץ שמשרד החינוך ינחה את בתיה"ס להגביר את הקשר האישי של מחנכי הכיתות עם ההורים בעיתות חירום", כחלק בלתי נפרד מחיזוק החוסן של התלמידים ומשפחותיהם.
