גיוס תושבים למשימות הגנה, ובייחוד גיוס חרדים, הוא אחד הביטויים המרשימים ליכולת של צה"ל ושל החברה הישראלית להתאים את עצמם לאיום הג'יהאדיסטי. פרויקט "הלכה למעשה" מדגים כיצד ניתן להפוך ויכוח מריר על חוק הגיוס לעשייה מעשית של הגנה על הבית, תוך שילוב חרדים, דתיים ודרוזים בשליחות ביטחונית אחת.
במסגרת הפרויקט הייחודי, מתגייסים גברים אחרי גיל הפטור לשירות שלב ב', ומוסבים לכוח לוחם בכיתות כוננות ובהגנת היישובים הזקוקים לכך נואשות. תושבי המקום, בוגרי הפרויקט, הם אלו שקמים להגן על ביתם ולא נותנים את ביטחונם אך ורק בידי כוחות מרוחקים, ובכך מחזקים את המענה הראשוני בשטח.
המיזם כבר מצוי במחזורים מתקדמים וגייס לשורותיו דרוזים מרמת הגולן לצד חרדים ודתיים מיהודה ושומרון, שילוב המייצר פסיפס אזרחי לוחם ומרהיב. חיבור זה בין הפריפריה למערך הביטחון הופך את "הלכה למעשה" לחוליה מעודכנת במודל צבא העם, שבו אזרחים מכל המגזרים נוטלים חלק ישיר בהגנת המדינה.
4+השבוע הסתיים המחזור השמיני של הפרויקט, ציון דרך נוסף במסלול ההתבגרות האזרחי-ביטחוני של החברה הישראלית כולה. במחזור זה הוכשרו לוחמים מהחברה הדרוזית ברמת הגולן, שחיזקו את השילוב בין הקבוצות השונות הנושאות בנטל, והוכיחו כי השותפות הישראלית חזקה מכל מחלוקת פוליטית.
ייחודיותו של המחזור הנוכחי נעוצה בשילוב אזרחים שמסורתית לא נטלו חלק ישיר במשימות אלו, וכעת נכנסים תחת האלונקה כחלק מהחומה האנושית. הלוחמים החדשים הופכים לכוח הגנה פעיל בחומת המגן הישראלית, הן בעורף והן בחזית המקומית, מתוך הבנה כי בעת הזו כולם נדרשים למאמץ.
הליבה המקצועית של הפרויקט מרשימה לא פחות מן ההיבט הערכי, וכוללת הכשרה אינטנסיבית בת כשלושה שבועות של אימונים מפרכים. המתנדבים עוברים מסעות, מטווחים מתקדמים, תרגילי הגנת יישוב ולוחמה בשטח בנוי, במטרה להביאם לרמת רובאי 03 הנדרשת כסטנדרט מבצעי לכיתות כוננות.
4+רמת החי"ר הבסיסית הנרכשת מאפשרת לבוגרים לבצע חתירה למגע, סריקות, סיכול חדירות ובידוד זירה עד להגעת כוחות סדירים של צה"ל ומשטרה. כיתות הכוננות מוגדרות במערך הביטחון ככוח עתודה מאורגן, מאומן וחמוש, הזמין להפעלה מהירה לסיכול פיגועים ותגבור אבטחה בזמן אמת.
היתרון הגדול הוא עיגון הכוח בתוך מסגרת צבאית מסודרת וחוקית, בניגוד להתארגנויות אזרחיות חמושות שעלולות לפגוע בלגיטימציה של המדינה. לב הבשורה נמצא בגיוס גברים חרדים, שחלקם עברו את גיל הפטור, לתפקידי לחימה ביישובים חרדיים ובמוקדי חיכוך ביהודה ושומרון.
כך נוצר מצב חדש ומרתק: אנשים המוכרים מעולם בית הכנסת והכולל הופכים לכוח מגן מאומן, המכיר כל סמטה בשכונה ומחובר לקוד התרבותי של סביבתו. המחקרים מראים שצעירים חרדים מתגייסים מתוך רצון לתרום, להשתלב, ומתפיסת השירות כחובה אזרחית כלפי כלל ישראל.
4+"הלכה למעשה" מממש את המוטיבציה הערכית הזו בדיוק: הוא מאפשר שירות ביטחוני קרוב לבית, שומר על אורח חיים תורני, ומספק תרומה ישירה להגנה. מאז 7 באוקטובר ברור שהאיום הג׳יהאדיסטי מכוון אל תוך היישובים עצמם, ולכן נדרש קיצור דרמטי של זמן התגובה באמצעות כוח מקומי.
במציאות הנוכחית, כיתת הכוננות היא כמעט תמיד הכוח הראשון בזירה, והדרג המדיני הבין שעומק ההגנה נשען גם על יכולת אזרחית מאומנת להגיב מהר. גיוס חרדים, דתיים ודרוזים לתפקידי הגנת יישוב הוא מכפיל כוח שמרחיב את מעגל הביטחון בלי לפרק את המרקם התרבותי של הקהילות השונות.
זהו עדכון הכרחי של מודל צבא העם לעידן של טרור מבוזר, שבו הגבול בין חזית לעורף נעלם והעורף הופך לקו חזית מתמשך. למרות שרבים מהצעירים החרדים חוששים מנידוי חברתי ומהסתגלות למסגרת כללית, מודלים ייעודיים אלו מציעים גשר המפחית את החיכוך עם החרדות העמוקות.
4+כאשר צה"ל יוצר מסלול שבו חרדי במדים מגן על קהילתו, הוא משנה את הנורמה: לא עוד "מי שמתרחק מהשירות", אלא "מי שמקדש שם שמים בהגנת ישראל". השירות בכיתות הכוננות מייצר קהילת לוחמים אזרחית שמערבבת זהויות סביב אחריות משותפת, ותורמת לאיחוי השסעים בחברה.
אבות חרדים שמתגייסים למסלולים אלו משמשים מודל חיקוי לדור הצעיר, לא כמרד בעולם התורה אלא כהמשך טבעי של הציווי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". על רקע הוויכוח הציבורי, צה״ל ראוי למחמאה על שלא הרים ידיים מול המבוי הסתום הפוליטי, אלא פיתח פתרונות יצירתיים בשטח.
לצד הצבא עומדים הגברים החרדים, הדתיים והדרוזים שהחליטו, לעיתים בניגוד לציפיות סביבתם, ללבוש מדים ולשאת נשק להגנת היישוב. מול איום ללא גבולות, הפרויקט מוכיח שאפשר להפוך ספרי הלכה ואמונה עמוקה לכוח מגן חי ומסור, העומד בין האויב לבין המשפחה הישראלית.
