גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, יושב בישיבת ממשלה ודורש לפטר שר בישראל. את השר בן גביר כמובן. ולמה? ובכן, כי השר בן גביר, באופן שלא יעלה על הדעת ממש, אשכרה מממש מדיניות! הוא מעז לתת גיבוי מלא למשטרה ולפעול באזורים שבהם המערכת רגילה להשתיק ולשמן.
פתאום גיל גם נורא מודאג מאי-יישום מדיניות של נתניהו, לדבריו, בעניין הר הבית. פתאום אכפת לו מהמדיניות של נתניהו? הבוקר העיתונים מלאים בכתבות שמפארות ומשבחות את "לוחם החופש הגדול" גיל לימון אל מול "מתקפות הקואליציה" – ככה הם קראו לזה.
1+סליחה באמת שהנבחרים מנסים לשמור על רצון הבוחר, בעוד רגע גיל רצה לסלק ולפטר את מי שלא בא לו בטוב, בלי שום הפרעה. ובן גביר לא בא לך בטוב, אה גיל? יותר מדי "מה שבפנים זה מה שבחוץ", יותר מדי תוקף יהודי במקום רפיסות מתחנפת. אז בן גביר חייב ללכת? איזה באסה לימון, הוא נשאר. ועוד בגיבוי רה"מ שעושה מהלימון לימונדה.
כל זה מגיע אחרי הניסיונות הנואשים להפריע לעבודת הממשלה בכל תחום: ההתערבות של בג"ץ בעניין מורים שמעודדים ותומכים בטרור, השיבושים בחקירת הפצ"רית לשעבר שרק פגעה בלוחמי "כוח 100" במקרה הטוב, וההקפאה של סגירת גל"צ (וזה רק מה שעולה לי עכשיו בקטנה, כן?).
1+אחרי שבג"ץ מתנהג כמו הזרוע המבצעת של האופוזיציה, אף על פי שאף אחד לא בחר אותו, מעז נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק, לשלוח להפגנה קינה ובכי על כך שאנחנו לא דמוקרטיה ליברלית. "מעשי ידיך טובעים בים", אה? לא נעים. אבל אתה צודק, אנחנו כבר שנים נתינים – לא של נתניהו, אלא שלך ושל החזון המעוות שלך. הרמיסה של מיארה, לימון ושאר חבריהם את הדמוקרטיה בכזו פראות ובלי פאסון, הייתה אמורה לגרום לנתניהו לצלם סרטון, לא לך.
אתה הגורם, אתה האשם בחיסול הדמוקרטיה. וזוהי שירת הברבור של הדיקטטורה המשפטית, זהו המסמר הכמעט-אחרון והשלוק הנואש של אוויר בריאות לפני הסוף. ההשתוללות הזו נובעת מההבנה שהכוח חומק מידיהם. כי רק עוד קצת, בעזרת השם, נראה את התגלמותה של הדמוקרטיה האמיתית חוזרת, עם שבעים מנדטים לימין בבחירות הקרובות.
