איראן עלתה מדרגה במאמציה לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות: דיווח נרחב ב"פייננשל טיימס" חושף כי המדינה מציעה למכירה מערכות נשק מתקדמות לממשלות זרות תמורת מטבעות קריפטוגרפים. מדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה שמדינה ריבונית מצהירה בפומבי על נכונות לקבל נכסים דיגיטליים בתמורה לציוד צבאי אסטרטגי.
הקטלוג של Mindex: מטילים ועד ספינות קרב
הגוף שעומד מאחורי המיזם הוא Mindex, מרכז הייצוא של משרד ההגנה האיראני. המשרד מפעיל פורטל מקוון המזכיר במראהו אתר קניות קמעונאי, הכולל צ'טבוט וירטואלי לסיוע ברכישה. הקטלוג המוצע למכירה כולל בין היתר: טילים בליסטיים (דגם ה"אמאד" המוכר), כטב"מים (סדרת ה"שאהד", שכבר הוכחה בשימוש פעיל בזירות שונות בעולם) כוח ימי, (ספינות קרב וטילים נגד ספינות) ומערכות הגנה (מערכות הגנה אווירית לטווח קצר וציוד לחימה קל).

לפי הדיווח, Mindex כבר טוענת לקשרים עסקיים עם 35 מדינות שונות. בנוסף לקריפטו, האיראנים מאפשרים תשלום באמצעות עסקאות בארטר (סחר חליפין) או בריאל האיראני.
במסמכים שהגיעו לידי ה"פייננשל טיימס", האיראנים מתייחסים ישירות לחששות הקונים מפני הסנקציות. תחת לשונית "שאלות נפוצות" באתר, נכתב במפורש: "בהתבסס על המדיניות הכללית של איראן לגבי עקיפת הסנקציות, אין שום מניעה ליישם את החוזה. המוצר יגיע אלייך בהקדם האפשרי".
עם זאת, העסקאות אינן חופשיות לחלוטין. הרוכשים נדרשים לחתום על התחייבויות בנוגע לאופן השימוש בנשק בזמן מלחמה מול מדינה שלישית, אם כי בטהרן מציינים כי תנאים אלו "פתוחים למשא ומתן".
המתיחות המדינית בשיא
החשיפה מגיעה בטיימינג קריטי, כשבחודשים האחרונים גובר הלחץ המערבי על איראן. באוגוסט הפעילו בריטניה, צרפת וגרמניה מנגנון של האו"ם להחזרת הסנקציות על המדינה בשל הפרות בתוכנית הגרעין.

למרות הבידוד, איראן דורגה במקום ה-18 בעולם בייצוא נשק בשנת 2024, מיד אחרי נורבגיה ואוסטרליה, כך לפי דירוג מכון שטוקהולם לחקר שלום (SIPRI). נתון זה מדגיש את מרכזיותו של תחום הייצוא הביטחוני לכלכלה האיראנית.
המעבר לשימוש בקריפטו מספק לאיראן ערוץ פיננסי חסין יחסית למעקב של המערכת הבנקאית המסורתית (SWIFT). צעד זה מציב אתגר מורכב לגופי האכיפה הבינלאומיים המנסים לחסום את זרם המזומנים המגיע למדינה.
