ועדת הכנסת דנה היום (שלישי) בהצעת חוק יסוד של ח"כ אביחי בוארון, המבקשת להשוות את מנגנוני קביעת השכר של בכירי המדינה. ברקע הדיון: הסתייגות של בית הנשיא מהמהלך וביקורת מצד מערכת המשפט על הכוונה לשנות את תנאי השכר של השופטים.
הצעתו של ח"כ בוארון מבקשת לקבוע כי שכר כל נושאי המשרה הבכירים (נשיא, רה"מ, שופטים, שרים וח"כים) ייקבע על ידי ועדה ציבורית אחת ועצמאית. המטרה היא לייצר "סולם שכר" אחיד שבו שכר נשיא המדינה משמש כבסיס (100%), וממנו ייגזרו שאר המשכורות לפי דרגות. עמדת בית הנשיא: "שינוי סדרי עולם בלוחות זמנים קצרים".
3+במכתב שנשלח לוועדה מטעם היועצת המשפטית לבית הנשיא, עו"ד מיכל צוק-שפיר, הובעה הסתייגות מהצעת החוק. נטען כי ההצעה הוגשה בלוחות זמנים קצרים שלא אפשרו דיון מעמיק, אין מקום לכרוך את שכר הנשיא עם שכרם של נושאי משרה אחרים בשל השוני המהותי בתפקידים. ובנוסף, קיים קושי בשינוי סמכות הנשיא למינוי יו"ר הוועדה, כך שיהיה כפוף להמלצת הממשלה.
הנתונים שנחשפו בדיון
יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ, הציג את פערי השכר הקיימים כיום בין הרשויות: שכר נשיא העליון: כ-116 אלף ש"ח בחודש (פי שניים משכר ראש הממשלה). שכר שופט שלום גבוה בממוצע משכרו של שר בממשלה. מנגנון העדכון: שופטים זכאים לתוספת ותק שנתית ומנגנוני עדכון אוטומטיים שאינם קיימים אצל נבחרי הציבור.
3+התנגדות מערכת המשפט והאופוזיציה
השופט הבכיר ירון לוי הסביר בדיון כי השכר הגבוה נועד להבטיח את עצמאות השפיטה ולמשוך כוח אדם איכותי למערכת לטווח ארוך: "שופטים מקדישים את עצמם לכהונה עד גיל 70. גם לשופטים יש משכנתא וצורך להחזיר הלוואות".
חברי האופוזיציה, בראשם ח"כ מיקי לוי וקארין אלהרר, טענו כי מדובר בניסיון להחליש את הרשות השופטת. הם הדגישו כי בניגוד לשופטים, נבחרי הציבור נהנים מהטבות אחרות (כמו מעונות רשמיים ודירות שרד) שאינן מגולמות בשכר הבסיס.
3+סיכום הדיון
ח"כ בוארון הבהיר כי החוק לא יפגע בזכויות רטרואקטיבית וכי מטרתו היא חיסכון של עשרות מיליוני שקלים לקופת המדינה דרך התייעלות ויצירת סולם שכר הגיוני ושוויוני בין שלוש רשויות השלטון.
