בנק ישראל פרסם היום (שלישי) הוראה חדשה ביחסים שבין המערכת הבנקאית למתיישבים ביהודה ושומרון. מצד אחד, המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי בחר להעניק לבנקים הגנה משפטית רחבה מפני תביעות, וקבע כי ציות לסנקציות של מדינות זרות נגד אזרחים ישראליים ייחשב כ"סירוב סביר" למתן שירות.
2+כדי להבין את השינוי, יש להכיר תחילה את החובה הבסיסית המוטלת על הבנקים בישראל כיום: לפי החוק, בנק אינו רשאי לומר "לא" ללקוח המבקש לפתוח חשבון עובר ושב בסיסי, אלא אם יש בידיו סיבה מוצדקת ומשכנעת במיוחד – מה שמוגדר בחוק כ"סירוב סביר". עד עכשיו, היה מחלוקת סביב השאלה האם סנקציה זרה נחשבת כסיבה סבירה; כעת המפקח הכריע כי זה נחשב "סירוב סביר".
אולם, ההוראה החדשה אינה מעניקה לבנקים צ'ק פתוח לפגוע בלקוחות. בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי שהפעיל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחודשים האחרונים, בנק ישראל הציב גבולות ברורים.
ההוראה אוסרת במפורש על הבנקים לנקוט במדיניות של "הימנעות גורפת מראש" ממתן שירותים ללקוחות תחת סנקציות.
2+המשמעות היא שהבנקים לא יוכלו עוד "להעיף" לקוחות באופן אוטומטי רק כדי להימנע מכל סיכון שהוא. מעתה, על כל בנק לגבש מדיניות המבוססת על הערכת סיכון פרטנית, ולוודא כי יש בידיו את המומחיות הנדרשת כדי לא לחסום פעילות רק מחוסר ידע.
חידוש משמעותי נוסף לטובת הלקוח הוא חובת ההנמקה. בנק שיחליט להגביל חשבון של מתיישב, יחויב למסור לו החלטה מנומקת בכתב. הבנק לא יוכל להסתפק בסירוב לקוני, אלא יידרש לפרט אילו מסמכים נדרשים מהלקוח כדי לאפשר את הפעילות, ולהציג לו באופן אקטיבי את הפעולות שכן מותר לו לבצע ואת הערוצים הפתוחים בפניו.
2+המהלך מגיע לאחר עימות חריף בין השר סמוטריץ' למערכת הבנקאית. סמוטריץ' תקף את מדיניות הבנקים, כינה אותה כניעה לחרמות בינלאומיים, ואף איים בחקיקה שתחייב מתן שירות. בנק ישראל, בניסיון לאזן בין החשש מניתוק הכלכלה הישראלית מהעולם לבין זכויות האזרח, בחר בדרך ביניים: אימוץ הסנקציות כעילה חוקית, אך תחת פיקוח הדוק ומגבלות על שרירות הלב של הבנקים
