במשך עשורים, התדמית של רומניה הייתה קפואה בזמן. עבור רבים במערב, ובישראל בפרט, היא נותרה סמל לגוש המזרחי האפור: שיכוני רכבת מתפוררים, תורים ללחם, וצלו הכבד של ה"סקוריטטה" – המשטרה החשאית שהפכה כל שכן לחשוד. עידן ניקולא צ'אושסקו התאפיין במגלומניה שלטונית שבנתה ארמונות פאר וחיי יוקרה על חשבון רעב של עם שלם. בוקרשט של אותם ימים הייתה עיר שבה האורות כבו מוקדם, לא בגלל מנטליות העיר – אלא בגלל מחסור בחשמל.
הסוף הגיע בבת אחת, והוא לא היה פשוט. בדצמבר 1989, המהפכה הרומנית לא הייתה רק פוליטית, היא הייתה התפרצות של הר געש חברתי. העולם כולו צפה בתדהמה בתמונות המטושטשות של הדיקטטור ורעייתו אלנה, מנסים להימלט במסוק מגג בניין המפלגה, רק כדי להיתפס ולהיות מוצאים להורג בשידור חי בערב החג הנוצרי. זה היה אקט אלים שחתם פרק אפל ופתח דלת לעתיד שכמוהו רומניה כבר לא הכירה.
6+אבל מי שינחת בבוקרשט בפתחה של שנת 2026 ויחפש את הזיכרונות ההם, יגלה שהם התפוגגו מזמן לטובת מציאות אחרת לחלוטין. האבק של המהפכה שקע, ובמקומו צמחה עיר שמיישרת קו עם בירות המערב הנוצצות ביותר. כיום, העין קולטת פסיפס אנושי מרתק: עברית של אנשי עסקים, צרפתית של תיירים, ורוסית-אוקראינית של סטודנטים ומשפחות שמצאו ברומניה עוגן של יציבות בלב אירופה המשתנה.
6+כדי להבין לעומק את התהליך שעברה המדינה, שוחחנו עם עו"ד אילן ליבוביץ, ח"כ לשעבר, מומחה להשקעות נדל"ן גלובליות ברומניה ומי שכיהן כיו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-רומניה.
6+כשאתה מסתכל לאחור על רומניה שלפני 36 שנים, על אותה מדינה מסוגרת וקפואה – מה היה "קו השבר" המרכזי שאיפשר לה להפוך למה שהיא היום?
"קו השבר לא היה רק פוליטי, הוא היה פסיכולוגי. רומניה תחת צ'אושסקו הייתה מדינה בטראומה – עם מוכשר שנדחק לפינה של הישרדות קיומית. המהפכה של 89' לא רק הפילה דיקטטור, היא שחררה אנרגיה עצורה של דור שלם שרצה לחוש את ה'מערביות'. הקשיים היו עצומים: אינפלציה, שחיתות של המנגנונים הישנים וחוסר ודאות. אבל הרומנים בחרו בדרך הקשה והנכונה – הצטרפות לאיחוד האירופי ולנאט"ו. זה היה העוגן שאיפשר למדינה להמציא את עצמה מחדש. המעבר ממדינה שבה אנשים פחדו לדבר בטלפון, למדינה שמובילה את אירופה במהירויות אינטרנט ובחדשנות טכנולוגית, הוא לא פחות מנס מודרני שקרה לנו ולהם מול העיניים".
6+איך נראה היום הדירוג של המדינה בזירה האירופית, מעבר לתדמית ה'מתפתחת'?
"היום רומניה היא כבר לא 'מתפתחת', היא 'מובילה'. מבחינה כלכלית, בוקרשט וערים נוספות כמו קלוז' הפכו למרכזי הייטק בקנה מידה עולמי. השילוב של כוח אדם מיומן מאוד, שולט בשפות, יחד עם עלויות תפעול נוחות, יצר ברומניה אקו-סיסטם שמושך את הענקיות – מגוגל ועד מיקרוסופט. פוליטית, רומניה היא 'אי של יציבות' בתוך מזרח אירופה סוער. היא שותפה אסטרטגית של ארה"ב והאיחוד, ומהווה מחסום דמוקרטי איתן. מי שמבקר במדינה רואה מעמד ביניים חזק, צעיר וליברלי שקובע את סדר היום".
6+אי אפשר להתעלם מהעובדה שרומניה של החודשים האחרונים היא אפילו לא אותה מדינה שהייתה לפני שנתיים. עם ההצטרפות המלאה לאזור השנגן, הסרת הבידוק בגבולות היבשתיים, ועם ההנהגה הפרו-אירופית החדשה של נשיא המדינה – האם אנחנו עדים לשיא של תהליך ההתמערבות?
"בהחלט, ואני אומר זאת בצורה הנחרצת ביותר: אנחנו נמצאים ברגע היסטורי שבו רומניה השילה מעליה את השריד האחרון של 'מסך הברזל'. ההצטרפות המלאה לשנגן לפני כשנה, ב-1 במרץ 2025, היא לא רק עניין טכני של מעבר גבול ללא דרכון – אלא מנוע צמיחה אדיר. מדובר במהפכה לוגיסטית – לדוגמא משאיות שלא מחכות עוד 16 שעות בגבול הונגריה, מה שמוזיל עלויות ומאיץ את המסחר באופן מהותי.
6+בצד הפוליטי, הניצחון של כוחות פרו-אירופיים מובהקים בבחירות האחרונות והקמת הממשלה החדשה בראשות איליה בולז'אן, משדרים לעולם מסר של יציבות ובגרות. בולז'אן ידוע כמי שחולל ניסים בשלטון המקומי באורדיה, והיום הוא מיישם את אותה תפיסה ביצועית ברמה הלאומית. נכון, המדינה מתמודדת עם אתגרים כמו צמצום הגירעון ורפורמות מס, אבל היא עושה זאת מתוך עמדה של כוח וביטחון עצמי. רומניה כבר לא 'מנסה' להיות אירופה – היא הלב הפועם של אירופה, וזה ניכר בכל פרויקט תשתית, בכל מגדל משרדים ובכל שיחת חולין ברחוב".
מה מושך את רומניה דווקא עכשיו לשיא השקעות במדינה, עשור וחצי אחרי שהצטרפה לאיחוד?
"התשובה היא איכות חיים מול תשואה. ברומניה של 2026, אנחנו רואים מהפכה של תשתיות – כבישים מהירים, מרכזי קניות יוקרתיים ורובעי מגורים שמתוכננים בסטנדרט של לונדון או פריז. המשקיעים מבינים שרומניה היא עדיין יעד שבו הכסף שלהם קונה הרבה יותר, אבל הביטחון המלווה להשקעה הוא אירופאי לכל דבר. יש כאן תנופת בנייה שלא נראתה כמותה, והיא נובעת מדרישה אמיתית של האוכלוסייה המקומית לשיפור ברמת החיים. זה כבר לא רק נדל"ן להשקעה, זה נדל"ן שיוצר קהילות".
6+אי אפשר להתעלם מהקשר הישראלי. כמי שהוביל בעברו את אגודת הידידות הפרלמנטרית, איך אתה מגדיר את היחסים בין המדינות היום?
"הקשר בין ישראל לרומניה הוא קשר דם היסטורי שהפך לשותפות אסטרטגית מודרנית. רומניה היא מהידידות העקביות והחמות ביותר של ישראל באיחוד האירופי. יש בינינו הערכה הדדית עמוקה – הרומנים מעריצים את החדשנות הישראלית, והישראלים גילו ברומניה בית שני, הן לטיולים והן לעסקים. מעבר לכלכלה, יש כאן חום אנושי שקשה למצוא במקומות אחרים באירופה. ממש ימים ספורים לאחר ה-7/10, המדינה הראשונה שהגיעה לישראל כדי להביע תמיכה ואהדה הייתה רומניה. היא גם בין המדינות הבודדות באיחוד, אם לא היחידה, אשר הפרלמנט שלה קבע יום קבוע, אחת לשנה במאי, בסמוך ליום העצמאות שלנו, לציון היחסים עם ישראל. כשאני מסתכל על הסטודנטים הישראלים הרבים שלומדים כאן ועל החברות הישראליות שבונות את בוקרשט, אני מבין שהברית הזו רק תלך ותתחזק. רומניה היא לא רק יעד, היא שותפה לדרך עבור מדינת ישראל".
