הדיווחים האחרונים ב"וול סטריט ג'ורנל" על תוכנית ה"סנרייז" של קושנר וויטקוף ברצועת עזה נראים אולי כמו חלום ורוד על הנייר – ריביירה, מלונות יוקרה והשקעות עתק של 112 מיליארד דולר – אבל בפועל מדובר במכירת אשליות שעלולה לעלות לנו ביוקר.
כדי להגיע ל"חזון" הזה, האמריקאים מציבים לישראל תנאי: "לקנות כרטיס כניסה" שמשמעותו מעבר לשלב הבא בלי להשלים את פירוק החמאס. ראש הממשלה נתניהו יעמוד בפני משימה קשה מאוד בוושינגטון: להסביר לאנשי הממשל שחלומות זה נחמד, אבל המציאות בשטח מחייבת אותנו להגיע עד "בית המרזח" – לפרק את חמאס באופן סופי ומוחלט. אי אפשר לדבר על שיקום וכלכלה כל עוד הנאצים והרוצחים מסתובבים בשטח.
1+במקביל, אנחנו רואים התפתחות מדאיגה בזירה האסטרטגית. טורקיה הופכת למדינת אויב לכל דבר ועניין. התפיסה של השגריר האמריקאי באנקרה, כאילו ההתבטאויות של ארדואן נגד ישראל הן רק "דיבורים לכפריים" כדי לקושש קולות, היא תפיסה מטורפת. כשארדואן אומר שהוא רוצה להשמיד את ישראל – הוא מתכוון לכל מילה. ישראל לא יכולה להרשות דריסת רגל לטורקים ולקטארים בעזה. הדרך היחידה להבטיח ביטחון היא להעמיק את השליטה הישראלית ברצועה, מ-70% ל-85% ועד ל-100% שליטה, תוך פירוז מוחלט של השטח.
1+אם לא עוברים לשלב הבא, ישראל קרובה לכדי מבצע צבאי בעזה. ככל שהטורקים יאיימו יותר, ירצו להיות מעורבים יותר, ישראל תהיה במבצע צבאי חזק יותר בעזה. "כרטיס הלוטו" הזה שוויטקוף וקושניר מנסים למכור לנו – יכול להישאר בגדר חלום. בנתיים למטה, נאצים ורוצחים מסתובבים וטורקים וקטארים שבאים לעזור להם.
*הטור נערך מהדברים שאמר ברדוגו לטל מאיר בתוכנית ישראל הבוקר
