ירוחם ריבלין אביהם של גדעון ואביעד הי"ד שנרצחו בפסטיבל הנובה שוחח היום (שישי) עם נוי בר בתוכנית "ישראל הבוקר", וסיפר על הרצח המזעזע של שני בניו וכן על הפרויקט להקמת בית לחיילים לזכרם.
באותו בוקר שבת, שהו ארבעה מאחי המשפחה במסיבת ה"נובה": יוחאי, אביעד, ינון וגדעון (גיגי). כולם הגיעו לשם כדי לעבוד בהפקה. "הם גדלו במושב תפרח והכירו את האזור היטב," שיחזר ירוחם. "כשהתחיל הבלגן, הם לא נהרו ישר לרכבים כי ראו את הפקקים. הם חשבו שזה עוד רגע יירגע".
2+עוד לפני הטבח, אביעד, שהיה חייל ביחידה הטכנולוגית היבשתית, אמר לאחיו יוחאי משפט שכיום נשמע כנבואה: "אנחנו משפחה מגובשת ותמיד קמים ביחד, אבל אם יקרה משהו – כדאי שנתפצל". באותם רגעים של ירי ופציעות סביבם, האחים אכן התפצלו. ינון ואביעד, שניהם חיילים, החלו לחלק מים לפצועים ולחוגגים המבוהלים תחת אש.
בסיומו של אותו יום נורא, התבררה הבשורה המרה: יוחאי וינון שרדו. ינון אף ניצל בנס מהלחימה בכיסופים שם שירתו חבריו לגדוד 51, אך אביעד וגיגי נרצחו. "שתי מתנות קיבלנו בחזרה, ושתיים נתנו כמתנה," אמר ירוחם בשקט.
2+אביעד לא היה רק חייל, אלא מוח טכנולוגי מבריק. ביחידתו הוא הקים פרויקט טכנולוגי מבצעי שזכה לשם "מכה מאביעד", כלי שמשמש עד היום את היחידות המובחרות ביותר בצה"ל. "הבנו מהצבא שתכננו עליו להרבה שנים קדימה", סיפר האב בגאווה מהולה בכאב.
אולם המסר המשמעותי ביותר שהותיר אחריו אביעד נמצא בסרטון מהרמת כוסית בערב ראש השנה האחרון שלו. כשביקשו ממנו לדבר בפני היחידה, אמר אביעד בהתרגשות: "שלא נהיה אף פעם בודדים". המשפט הזה הפך למגדלור עבור המשפחה.
מתוך הצוואה הזו נולד המיזם "הבית של אביעד וגיגי". ירוחם, שמכיר מקרוב את עולם הטיפול מאחר שהחזיק בעבר הוסטל לבחורים בסיכון, החליט להקים שתי דירות עבור חיילים בודדים – אחת בעותניאל ואחת באזור המרכז.
2+"אנחנו נמצאים בחג החנוכה", אמר ירוחם, "ואני חושב על הנחמות שכתובות בתפילה. מה שיכול לנחם אותנו באמת זה להקים את הדירות האלו. אביעד וינון היו בעצמם חיילים בודדים מבחינת המסלול שלהם (כשיצאו מהעולם החרדי), והם ידעו מה זה אומר להזדקק למקום חם".
במהלך הריאיון נחשף קשר היסטורי מצמרר: אחיו הגדול של ירוחם, גדעון ריבלין, נרצח בפיגוע והיה הנופל האחרון מגוש קטיף. מי שחיסל אז את המחבלים היה בנג'י הילמן ז"ל, שעל שמו הוקם הבית המפורסם לחיילים בודדים ברעננה. כעת, ירוחם ממשיך את אותה הדרך של חסד, באותו מעגל של גבורה ושכול.
