שרה אברהמס, שליחת חב"ד בסידני, סיפרה בריאיון ל"סקיי ניוז" על הפחד הגדול שמלווה את הקהילה היהודית באוסטרליה, והדגישה מתוך גאווה יהודית: "לא ניכנע לרוע. נמשיך להפיץ את האור".
בלב שכונת רנדוויק בסידני, עומד בית שכל השכנים כבר מכירים היטב. בחזיתו ניצבת חנוכייה גדולה, שהפכה מאז 7 באוקטובר ללב הפועם של הקהילה: "אנחנו משאירים את החנוכייה דולקת כל השנה, כי הרגשנו שהקהילה זקוקה לזה, וקיבלנו על כך כל כך הרבה תגובות חיוביות", סיפרה אברהמס.
1+אלא שביום הטבח המזעזע בסידני, ילדי משפחת אברהמס שחשו שהאדמה רועדת מתחת רגליהם, התחננו להוריהם שיכבו את החנוכייה: "הבנים שלנו, הילדים שלנו, בכו ואמרו: 'בבקשה תכבו את החנוכייה, הבית שלנו יהפוך למטרה'".
החנוכייה כבתה, אך החלל שהותירה אחריה הורגש מיד בשכונה כולה. למחרת, גילתה שרה עד כמה האור הזה היה משמעותי גם עבור אלו שאינם יהודים. שכנה נוצרייה שעברה ליד הבית פנתה לבעלה של שרה וסיפרה לו בבכי: "אתמול הבת שלי נסעה ליד הבית שלכם והחנוכייה הייתה כבויה, והיא פשוט פרצה בבכי ואמרה: 'לא, אמא, הם מכבים את החנוכיות שלהם, הרוע לא יכול לנצח'".
1+העדות הזו של השכנה הכתה בבני הזוג אברהמס. שרה, ששהתה באותו זמן בבית החולים עם חברה, הבינה שאי אפשר לתת לחושך לנצח. "כששמעתי מה שהשכנה אמרה, אמרתי: לא משנה מה, החנוכייה חוזרת להידלק. אנחנו לא מכבים חנוכיות, אנחנו לא מפסיקים להאיר אור".
המסר הזה, לדבריה, הוא צוואתו הרוחנית של הרב אלי שלנגר עבור הקהילה בסידני: "אני יכולה להבטיח לכם, לומר בוודאות מלאה: אם הוא היה עומד כאן היום, הוא היה אומר, אנחנו לא נכנעים לחושך, אנחנו מאירים אור".
