אתמול נרשם באולם הדיונים בו ראש הממשלה מוסר עדות, אחד הרגעים המביכים ביותר: נשיא בית הנבחרים של פרגוואי הגיע לישראל – ונאלץ להיפגש עם ראש הממשלה בבית המשפט במקום בלשכת ראש הממשלה.
בתור אזרחית, הובכתי. התמונות האלה מהדהדות, יוצאות לעולם, ומראות איזה קרקס מתנהל במשפט על באגס באני.

פרגוואי היא לא עוד מדינה. זו מדינה שעומדת איתנה לצידנו, גם בימי המלחמה הקשים. היא תמכה בנו מעל לכל במה. מדינה שמצביעה לטובת ישראל בכל הצבעה באו"ם. שהכירה בחמאס, בחיזבאללה ובמשמרות המהפכה כארגוני טרור. אחת המדינות שהעבירו את השגרירות לירושלים, גם כשזה עלה לה במחיר מדיני.
שימו לב, באמריקה הלטינית המפה ברורה מאוד: יש מדינות שהשלטון עוין את ישראל באופן קבוע, כמו ונצואלה, ברזיל, קולומביה, מדינות שתוקפות אותנו, מצביעות נגדנו ומיישרות קו עם אויבינו. מנגד, יש מעט מדינות שעומדות לצידנו באמריקה הלטינית. פרוגוואי היא אחת הבולטות שבהן.

אז שופטי המחוזי במשפט נתניהו בטח לא מבינים מה החשיבות של פגישות מדיניות של ראש הממשלה, אבל הם מרשים לעצמם לקבוע פעם אחר פעם על קיומם של דיונים – למרות אותן פגישות.
עזבו את יחסי החוץ, עזבו את התמונות האלה שיוצאות למנהיגי העולם, שטויות. הרי שופטי המחוזי יודעים, הם חכמים מכולם.

לפיד תקף, אוחנה לא נסוג: "מדבר מבורות כתחביב"
ומשם זה רק החמיר. רוב חברי האופוזיציה החליטו להחרים את הדיון המיוחד בו השתתף נציג פרגוואי. אולם ריק בכנסת,
תמונה מביכה שמוקרנת החוצה לעולם, ובעיקר לחברות שלנו באמריקה הלטינית.
ויאיר לפיד, שוב, ביהירות, בלי תבונה מדינית, משגר תגובה מטופשת שמסבירה היטב מה זו שנאה מעוורת: "במקום לקחת אותו לניר עוז לוקחים אותו לבית המשפט. נתניהו הפך להיות אירוע מביך למדינת ישראל בעולם כולו".
לפיד, הוא היה בניר עוז, זמן קצר אחרי הטבח. אתה פשוט לא בלופ. אתה וחבריך חייבים להפסיק לשנוא את נתניהו יותר משאתם אוהבים את מדינת ישראל.
