מדינות שהתבטאו נגד ישראל המשיכו לבצע עסקאות ביטחוניות

בשנים האחרונות נרשם גידול משמעותי בהיקף הייצוא הביטחוני הכולל של ישראל. אחת החברת שמובילות את הגדילה הזו היא אלביט, חברה ביטחונית שהוקמה בשנת 1996, ומעסיקה כ-21,000 עובדים ברחבי העולם – מתוכם 15,000 בישראל בלבד. לצידה של אלביט פועלות שתי חברות ביטחוניות נוספות – התעשייה האווירית ורפאל, ויחד הן הופכות את ישראל לאחד מהברגים המשמעותיים בענף הביטחון בעולם.

9+

"אנחנו מדורגים במקום די גבוה ביחס למדינות אחרות" אומר רני קריל, סמנכ"ל שיווק בכיר ופיתוח עסקי באלביט. "היצוא הזה מתפרס על מרחב גדול מאוד של מדינות בכל היבשות". לדבריו, ההערכה היא שבשנה הנוכחית – 2025 – יהיה גידול נוסף ביחס לגידול שכבר נרשם בשנה הקודמת. "צבר ההזמנות שלנו גדל וחצה את ה-25 מיליארד דולר וכמובן שחלקו ורובו מגיע מהזמנות שהן מחוץ לישראל".

מה חלקה של אלביט בענף הביטחון בישראל? ובמה היא נחוצה אל מול תעשייה אווירית ורפאל?

קריל מפרט את תחומי הליבה שבהם אלביט מציגה יתרון, החל ממערכת הרקטות 'פולס' שנמכרה לאירופה בעקבות הלקחים מאוקראינה, ועד לתחום הלוחמה האלקטרונית: "העולם צפה ביכולת של ישראל לטוס בשמי המזרח התיכון ולא לאבד מטוס אחד באווירה מאוימת – זה לא רק מזל, זה מגיע מיכולת הגנת פלטפורמות מתקדמת". לצד המל"טים ש"קיבלו תעודת כבוד" במלחמה, הוא מצביע על המהפכה הדיגיטלית בשטח: "זו המלחמה הדיגיטלית הראשונה שבה מערך ה'צייד' חיבר את הצבא מקצה לקצה – מהחייל, למל"ט ועד למטוס הקרב. אלו יכולות קצה שהעולם רואה ומעריך".

כמו כמעט בכל תחום, גם ובעיקר ענף הביטחון הושפע מטבח שבעה באוקטובר ומהמלחמה. "התעשייה הביטחונית הישראלית, ואלביט בתוכה, התגייסה באופן מלא לתמיכה מלאה בצה"ל ובכוחות הביטחון" אומר קריל. ואם חשבתם שלעובדים בחברות כמו אלביט יש 'פטור' ממילואים בשל הנסיבות – תחשבו שוב. "20% מכוח האדם של אלביט היה מגויס למילואים. המודל הישראלי שבו העובדים שלנו הם גם חיילים וקצינים במילואים יש לו יתרונות אדירים ביכולת הפיתוח ובהטמעה של תובנות משדה הקרב לפיתוח המוצרים".

9+

לשאלתי, קריל מסכים כי מצב זה שבו עובדי אלביט מתגייסים למילואים על אף הצורך הביטחוני, הוא פרדוקסלי – אבל נדרש. "אנחנו חיים במדינה פרדוקסלית – בשעה הזאת נדרשים להמשיך ולתמוך גם בהמשך הייצור וגם במערך הלוחם, אבל אנחנו יודעים – יום אחד אנחנו עובדים ויום אחד אנחנו מילואימניקים".

האם חברת אלביט חששה מקריסה כלכלית בעקבות החרמות של מדינות העולם על ישראל לאחר שבעה באוקטובר?

"לא חשבנו שתהיה קריסה, ידענו שאנחנו נכנסים לתקופה מאתגרת. ככל שעבר הזמן והסנטימנט הישראלי בחלק מהמקומות הלך ונשחק, היינו צריכים גם להתאים את המאמצים השיווקיים שלנו לאותן מדינות שבסוף הממשק ושיתוף הפעולה והדיאלוג הפוליטי-מדיני בסופו של דבר משפיע גם על היכולת של התעשיות הביטחוניות לפעול".

9+

לדבריו, "הצלחנו למצוא את "שביל הזהב". למול המדינות שבהן הייתה היחלשות בביקושים וביכולת למכור, זה בא על חשבון מדינות אחרות ומקומות אחרים שתגברו. עובדה ששורת ההזמנות עלתה משמעותית".

האם זה נכון שהרבה מהמדינות שלקחו צד ניצי נגד הפעילות של ישראל ותקפו פומבית, במקביל המשיכו עם העסקאות או חוזרות לעשות עסקאות?

כאן קריל חושף את האמת על המתרחש מאחורי הקלעים, לפחות בחלק מהמדינות בהן תקפו את ישראל. "הפער בין מה שהציבור והעיתונות רואה לבין המציאות הוא שונה" עונה קריל. "בסוף חלק גדול מהמדינות האלו צריך לשרת את הציבור ולהוציא הצהרות שהציבור יקבל. מצד שני, חלק מהעסקאות הן מסווגות ונמצאות במעגל מצומצם של מקבלי החלטות, והייתה יכולת להמשיך גם וגם".

ובכל מקרה, כך לפי קריל, לא היו הרבה מקרים כאלו. "בסופו של דבר, לשמחתנו, המדינות האלו מראש לא היו מדינות שבהן הפעילות הביטחונית הישראלית הייתה מאוד משמעותית".

לדבריו, במציאות, "מדינה ופוליטיקה זה דבר מורכב. יש עסקאות שיצאו לדרך, יש עסקאות שמתעכבות לחתימה, ויש עסקאות שהביטול שלהן יהיה לו משמעויות כספיות מאוד משמעותיות על אותן מדינות. כל אחת והמקרה שלה". קריל מדגיש כי אכן היו מקרים שבהם מדינות התבטאו, אפילו "בצורה מאוד בוטה" נגד ישראל, "ומצד שני המשיכו לקנות סחורה ישראלית".

9+

הוא מוסיף כי "בסוף, הסנטימנט הישראלי בחלק מהמדינות בהחלט נשחק, אבל בחלק מהמקומות אנחנו רואים שינוי. זו פוליטיקה שמשתנה בין מדינות, ופעם היה משטר שמאלני ויש עצירה ואז עובר להיות משטר ימני וההפך. העולם הוא דינאמי וההתייחסות בישראל היא דינאמית, היא השתנתה כמובן במהלך השנתיים וקצת האחרונות. בסוף זה משהו שצריך להבין, לנהל ולדעת להתמודד איתו".

האם לדעתך ישראל צריכה להסתמך לחלוטין על ייצור פנים בכל מה שנוגע למערכות ביטחוניות?

"זו שאלה שצריכה להיות מכוונת יותר למשרד הביטחון" עונה קריל. ובכל זאת, הוא מסביר כי הצרכים הביטחוניים הצבאיים של ישראל הם רבים ומגוונים – וכמעט בלתי אפשרי להעביר לכאן את כל הייצור. "אני מניח שהמדינה ומשרד הביטחון ניסו למקסם את האירוע הזה, הרבה יותר אפקטיבי, כך שבסופו של דבר ביום פקודה ישראל תהיה תלויה כמה שפחות בגורמים חיצוניים".

9+

קריל מתעקש שלא להפחית מערכה ומיכולותיה של ישראל בהקשר הזה, אבל מדגיש כי לצד היכולת – יש גם שיקולים נוספים, כלכליים למשל. "מדינת ישראל מדינה חכמה ומתקדמת, היא יכולה לעשות הכל, אבל בסוף יש פה לא מעט אלמנטים כלכליים שצריכים להחזיק מעמד לאורך זמן".

לדבריו, "בעבר היו קווים בישראל שיצאו החוצה, לא בגלל שישראל חשבה שהיא לא צריכה לייצר, אלא בגלל שיקולים כלכליים כאלה ואחרים, ולכן אני מניח שנעשתה או נעשית עבודה במשרד הביטחון כדי להחליט מה ואיזה מהטכנולוגיות והיכולות צריכות להישאר בישראל ויהי מה, ויש כאלו שימשיכו להיות בחוץ".

9+

נקודת האיזון לדעתו היא למקד את הייצור במדינות יותר ידידותיות, איתן לא צפויים קשיים משמעותיים. "בסוף ימצאו פה איזה איזון שהוא האופטימלי ביותר שאפשר".

מדד SIPRI העולמי מדרג את חברת אלביט במקום ה-25 בעולם, מעל תעשייה אווירית ורפאל. אתם שואפים להגיע למקום הראשון? או שזה משהו ששמור למעצמות?

חברת אלביט היא חברה שנסחרת בבורסה ועל כן קריל מעדיף בנקודה זו שלא לספק תחזיות, אבל כן אומר בהלצה: "באירוויזיון אנחנו שואפים להיות מקום ראשון". לדבריו, "אנחנו לא מנהלים את המדד הזה, אבל אנחנו מנסים לשאוף ולגדול כל הזמן".

בראייה רחבה יותר על ענף הביטחון, קריל מסביר כי "השוק העולמי גדל, העוגה הביטחונית גדלה. יש יותר צרכים". עם זאת, לדבריו, לענף נכנסות לאט לאט עוד ועוד שחקניות – חלקן כאלו שלא נחשבו משמעותיות בייצוא הבינלאומי. "אפשר לציין את החברות הטורקיות ואת החברות הקוריאניות, שבעבר כמעט ולא היו שחקניות בינלאומיות, תופסות מקום, וחלקן נמצא במקום די גבוה בתחרות.

9+

"אז מצד אחד רואים את הגידול בעוגה ואת הרצון לקנות רכש ביטחון. מצד שני, כלכלה כמו בכלכלה, כשיש ביקושים, אז מנסים להדביק את זה בהיצע, וההיצע מגיע לא רק מהחברות הקלאסיות האירופאיות או האמריקאיות, אלא מגיע גם מחברות קוריאניות וטורקיות וסיניות ובמקומות אחרים שלא היו בעבר".

אנחנו נמצאים בעיצומו של דור לחימה חדש?

אחד הלקחים היותר משמעותיים מהמלחמה בין ישראל לחמאס ובין רוסיה לאוקראינה, הוא היכולת של נשק שנחשב "לואו-טק", כלומר כלים טכנולוגיים פשוטים, להתמודד עם מערכות ההגנה המסורתיות. מדובר בין היתר ברחפנים, כלי שבא לידי שימוש באופן נרחב גם על ידי חמאס וחיזבאללה וגם על ידי אוקראינה – והצליל לגרום לא מעט כאבי ראש לישראל ורוסיה.

אני שואל את קריל האם לדעתו כלי הטיס הקטנים והפשוטים האלה הם למעשה הדור החדש של המלחמות, או שבסופו של דבר כל אותן מערכות מסורתיות ימצאו להם פתרון ראוי.

"גם וגם" הוא עונה. "אי אפשר להתעלם מזה שהאוטונומיה והרחפנות הופכת להיות מרכיב יותר משמעותי בשדה הקרב. אם זה לפני שנים בכלל לא היה שחקן, היום רואים את זה יותר ויותר – גם במקומות הקטנים וגם ברחפנים. אז אני מניח שאנחנו נראה את זה, נראה את זה יותר ויותר".

עם זאת הוא מדגיש כי הרחפנים והכלים הקטנים לא יהפכו להיות כלים שיכריעו מלחמות. "זו משימה טקטית, אלה לא דברים אסטרטגיים או מכריעי מלחמה, לדעתי. אבל הם בהחלט כלים שהופכים להיות יותר ויותר רלוונטיים בתרחישים מסוימים בשדה הקרב".

9+

לדבריו, לכל התפתחות בשדה הקרב בסופו של דבר יש מענה – וגם לכלים הללו יימצאו פתרונות. "יתפתחו אמצעים שיידעו יותר ויותר לנטרל את זה". קריל מודה כי איום הרחפנים כפי שהתברר במהלך המלחמה הוא נושא די חדש, אך הוא מניח כי בשנים הקרובות תימצא איזושהי "נקודת איזון" במאבק בין הרחפנים לבין היכולת לנטרל אותם. "זה מרוץ תמידי, שכמו בכל מרוץ טכנולוגי, אנחנו נראה ונחווה אותו".

הוא מדגיש כי "כל העולם הזה הוא עולם שהוא בהחלט מתפתח. וגם פה, ישראל מציבה את מערכת הלייזר כאוסף כלים כאלו, מערכת שלא הייתה בעבר, ומטרתה להתמודד גם עם כלים כאלו בדיוק ביעילות הרבה יותר טובה ממה שהיה בעבר". יצוין כי אלביט נחשבת ל"בית הלייזר" של ישראל ומספקת את הלייזר למערכת אור איתן ואף מפתחת את הדור הבא של לייזר מוטס.

אז כל מלחמה שלא תבוא עלינו, הטיפול באיום הרחפנים כבר ייראה יותר טוב?

קריל מעדיף שלא לספק "נבואות", אך מציין: "בוודאי שישראל, גם במה שאנחנו יודעים וגם במה שלא, בהחלט מבינה את האיומים העתידיים שיכולים לבוא אליה ועובדת קשה כדי לפתח להם פתרונות. מערכת הלייזר הזאת לא התחילה את הפיתוח שלה לפני שבעה באוקטובר, היא כבר התחילה שנים אחורה".

9+

לדבריו, בגלל שהאתגרים באים במהירות יותר גבוהה, גם הפתרונות יצטרכו להיות הרבה יותר זריזים. לדעתו, "זה בכלל טרנד, טרנד עולמי שבו היום נדרש לספק פתרונות הרבה יותר מהר מאשר היה בעבר".

לסיום, סיפור אחד שהיית בוחר לספר מתקופת המלחמה, שממחיש בעיניך את הכוח שלנו כמדינה, כמוח ישראלי, אל מול העולם?

"אני חושב שמה שישראל עשתה בשנתיים האחרונות בכל הזירות, מעבר לגאווה גדולה והתמדה גדולה ונחישות, היה משהו מאוד מרשים. ואם אני לוקח מתוך שנתיים וקצת האחרונות באמת איזושהי נקודה שבה ישראל הדגימה לעולם עליונות מרשימה, אז אני אקח רגע את מבצע "עם כלביא".

"במבצע הזה התרכזו כל אותם, או חלק גדול, מהיכולות המודיעין, יכולות הזרוע הארוכה, יכולות האוטונומיה, והצייד, בשמי איראן, של משגרים ושל דברים נוספים, סגירת המעגל בין המודיעין המתפרץ לבין היכולת לנטרל איום. היכולת של הטייסים שלנו להתאמן ביכולות מתקדמות כדי להגיע לתוצאות שהם מגיעים בשמי איראן, והיכולת שלנו להגן על המטוסים שלנו שבאו וחלפו וטסו באיראן כמו שהם טסים מעל שאנז אליזה.

9+

"אפשר לדבר גם על יכולות ההגנה האווירית שהודגמו בצורה מדהימה בכל השכבות, אני חושב ש"עם כלביא" הוכיח, בדברים שכולם ראו, אני מניח שיש דברים שלא ראו ואנחנו לא מכירים, אבל ממה שהעולם ראה, אני חושב שהוצגה פה יכולת קצה מאוד מאוד חריגה, אני כמעט ובטוח שאין מדינות רבות, אולי אפילו אף אחת, שיודעת לעשות באמת מבצע כזה עם מגוון היכולות שמרוכזות ב-12 ימים. אני חושב שזה אוסף של סיפורים שמתרכז למבצע, שבאמת הביא את היכולות הכי מתקדמות של ישראל לידי ביטוי והתוצאה בהתאם".

בסופו של דבר, הריאיון עם קריל מחדד את ההבנה כי במזרח התיכון אין פריבילגיה לקפוא על השמרים. ממהפכת הרחפנים ועד מערכות הלייזר, התעשייה הישראלית מוכיחה כי גם מול חרמות ואתגרים גיאופוליטיים, המוח הישראלי ממשיך להיות משאב הייצוא החזק ביותר של המדינה – וחשוב מכך, תעודת הביטוח שלה.