שימו לב לימים האלה – מתחילים להריח מערכת בחירות. איתה יגיעו גם הספינים, הקמפיינים, משחקי המילים, כמו למשל, הדברים שאמר אתמול גדי איזנקוט. "ממשלת מיעוט" של פחות מ-61 מנדטים זו מכבסת מילים. דרך אחרת לומר ממשלה שתקום בדיל עם חברי הכנסת הערבים – בכך שהם ימנעו בהצבעה.
הנה – רק התחלנו וכבר נחשפה התוכנית של גוש רק לא ביבי, חבורת בנט, איזנקוט ושותפיהם. איזנקוט למעשה אומר את מה שברור לכל בר דעת: לגוש רק לא ביבי אין סיכוי להקים ממשלה בלי המפלגות הערביות.
זה מאפיין כל מערכת בחירות: מגיע ה"דם החדש" של השמאל, מספר לנו שהוא יעשה דברים אחרת, שהוא ערכי וישר. פעם הוא גנרל ופעם הוא הייטקיסט, ולפעמים אנחנו מקבלים גם כזה וגם כזה, אבל בסוף מדובר באותה שיטה – מתחפשים לימין כדי למשוך קולות מהגוש האמוני.
והאמת, יש כבר שוק שלם של פוליטיקאים כאלה, עמוסים בהבטחות ריקות ומעט מאוד דרך. מי שאחרי השבעה באוקטובר מציע לציבור רק חרמות ובונה ממשלה על מי שלא מסוגל לגנות טרור, לא מביא שינוי – הוא פשוט משכפל את אותה פוליטיקה ישנה במדים אחרים.
