בצל התקרית החריגה אמש (שבת) בסוריה, בה נהרגו חיילים אמריקאיים על ידי איש כוחות הביטחון הסוריים, עולה מחדש שאלת היציבות הביטחונית האזורית, מעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון והשלכות האירוע על ישראל.
בראיון ל'ישראל הבוקר' בערוץ 14, התייחס סא"ל במיל' עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלשתינית בחטיבת המחקר, למורכבות המצב בסוריה תחת שלטונו של אל-ג'ולאני וכן ללחצים האמריקאיים שמופעלים על ישראל.
1+לדבריו, ארצות הברית לא צפויה לוותר בקלות על מעמדה בסוריה. "מבחינת האמריקאים, יש להם 'קלף מנצח' בדמות פוטנציאל כלכלי וקונצנזוס עם מדינות ערב", מסביר יגור. "המחיר שהם מוכנים לשלם הוא ייצוב סוריה תחת ג'ולאני". עם זאת, הוא מצנן את ההתלהבות ומדגיש כי השליטה של ג'ולאני מוגבלת מאוד: "הוא כרגע מתפקד כראש עיריית דמשק המורחבת. סוריה של פעם, כפי שהכרנו אותה מהסכמי סייקס-פיקו, אינה קיימת עוד. המדינה התפצלה לשלוש ישויות נפרדות: צפונית, דרומית ומרכזית".
לפני הגעת שליח טראפ למזרח התיכון: יגור מזהיר מהסכם ביטחוני חד-צדדי
לקראת הגעתו הצפויה של השליח האמריקאי טום ברק לאזור, יגור מזהיר מפני הלחץ להגיע ל"הסכם ביטחוני" בלבד. "טום ברק צריך לרדת מהחלום הגדול ולהציב רגליים על הקרקע", הוא אומר. "הסכם שהוא רק ביטחוני הוא הסכם רע לישראל, שבו הריסונים חלים רק עלינו והצד השני לא משלם דבר. אם רוצים לאתגר את הצד השני, ישראל צריכה לדרוש נורמליזציה מלאה – דרישה שסביר להניח שג'ולאני יסרב לה".
1+עוד מתריע יגור מפני האופי המשתנה של סוריה: "סוריה החילונית מתה. אנחנו רואים התהוות של מדינת שריעה, בבתי הספר ובמוסדות השלטון". לדבריו, "צוות ג'ולאני" הוא למעשה אוסף של מיליציות ג'יהאדיסטיות שלא שינו את עורן, והמיעוטים במדינה – הדרוזים, הכורדים והעלאווים – אינם נותנים אמון במשטר החדש.
הפתרון: רצועת ביטחון "פלוס-פלוס"
כדי להתמודד עם האיומים, כולל החשש שסוריה תהפוך למדינת חסות (פרוקסי) של טורקיה, יגור מתווה את האינטרס הישראלי המובהק: יצירת רצועת חיץ קרקעית עבה ומשמעותית בדרום סוריה. "אנחנו חייבים לוודא שסוריה לא נשלטת על ידי גורמים עוינים ולמנוע חדירה טורקית", הוא מסכם, וקורא לדרג המדיני לעמוד בתוקף על התנאים הללו בשיחות הקרובות מול ממשל טראמפ.
