נבחרי הציבור אומנם מנסים לקדם את חוק הגיוס באופן המקובל בכנסת, אך היועמ"שית המודחת, גלי בהרב מיארה, שוב מנסה לבלום את העבודה הפרלמנטרית: הערב (רביעי) פרסמו מטעמה גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, כי לעמדתה, "החוק נותן מענה לצרכי הישיבות ולא לצרכי הביטחון הדחופים והורדת הנטל מהציבור המשרת".
"מבחינת תוכנו של ההסדר המוצע, בשילוב עם הרקע לגיבושו עולה, כי מדובר בהצעת חוק נעדרת תשתית מקצועית, מנותקת לחלוטין מעבודת מטה ממשלתית סדורה, שגובשה בשיח פוליטי על רקע פרישתן של המפלגות החרדיות מהקואליציה ובמטרה להשיבן לשורות הממשלה", כתבו המשנים, "המסקנה המתקבלת היא כי התכלית האמיתית של הצעת החוק אינה קידום השוויון בנטל ואינה השגת צרכי הצבא. רחוק מכך".
לטענת המשנים: "הוראות החוק יוצרות תמריץ שלילי לגיוס, ואף עיגון של חוסר השוויון לטווח הארוך. התאמת החוק לאמות המידה החוקתיות דורשות שינויי עומק מקיפים ובכלל זאת, נדרש לקבוע סנקציות אישיות, אפקטיביות ומיידיות לאכיפת חובת הגיוס באופן שוויוני".
חוק הגיוס מסתמן כאחד המשברים הגדולים ביותר של הקואליציה הנוכחית: מה שהחל בפרישת המפלגות החרדיות מהממשלה, המשיך בהחלפת יו"ר ועדת חוץ וביטחון בניסיון לפתור את המשבר והאצת תהליכים עצומה – כל זאת אל מול הלחץ המופעל מצד בג"ץ והיועמ"שית המודחת.
בג"ץ פסק: על הממשלה לגבש סנקציות נגד בני הישיבות תוך 45 יום
כזכור, לפני כשלושה שבועות פרסם בג"ץ פסק דין לפיו הממשלה מחויבת לגבש בתוך 45 יום "מדיניות אפקטיבית שתכלול צעדי אכיפה משלימים, בדגש על המישור הכלכלי-אזרחי". כשבוע לאחר מכן, העבירה בהרב מיארה לרה"מ מכתב לפיו הוא נדרש לפעול בעניינם של "משתמטים משירות צה"ל", בהתאם לפסק הדין.
"נדרש אפוא לקדם בדחיפות עבודת מטה ממשלתית לקביעת מדיניות אכיפה ביחס למשתמטים מכל חלקי האוכלוסייה", כתבה בהרב מיארה, "זאת, בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד ראש הממשלה, הביטחון, האוצר, המשפטים וצה"ל, ובלוח הזמנים שנקבע בהחלטת בית המשפט".
