שיטת הונאה חדשה ומתוחכמת מתפשטת לאחרונה ברשתות, ומעמידה בסכנה מוכרים באתרי יד שנייה. הייחוד בשיטה זו הוא שהנוכל נשאר "נקי": הוא משתמש בקורבן אחד כדי לגנוב מקורבן שני, מבלי שהכסף עובר דרכו ישירות ומבלי להשאיר עקבות דיגיטליים.
כך עובדת השיטה צעד-אחר-צעד:
המעורבים:
– הנוכל – המוח מאחורי הפעולה.
– משתף הפעולה (נקרא לו מוכר א') – אדם תמים שמוכר פריט (למשל ספה), והופך, לעיתים בלא ידיעתו, לשותף לדבר עבירה.
– הקורבן (נקרא לו מוכר ב') – אדם נוסף שמוכר פריט ברשת, (למשל קולנועית) וממנו נגנב הכסף.

שלב ראשון: הנוכל יוצר קשר עם מוכר א', ומתעניין ברכישת הספה. במעמד התשלום, "כיוון שאין לו חשבון ביט", מציע פתרון אחר: הוא מספר שחבר חייב לו סכום כסף, ומנחה את מוכר א' לשלוח "בקשת תשלום" בביט למספר הטלפון של אותו "חבר". מוכר א' שולח את הבקשה, ה"חבר" מאשר אותה, והתשלום עבור הספה מתקבל בהצלחה בחשבונו של מוכר א'.
שלב שני: במקביל, הנוכל יוצר קשר עם אדם נוסף – מוכר ב', שפרסם למכירה באתר יד2 פריט כלשהו במחיר זהה. בשיחה טלפונית לחוצה, הנוכל מסביר למוכר ב' שהוא מעוניין לקנות את הפריט בדחיפות. "אני בדרך אליך, מעביר לך עכשיו את הכסף בביט, הנה תראה, שלחתי, תלחץ אישור", הוא דוחק בו.

מוכר ב', פותח את הביט ורואה את הסכום עם אופציה לאשר או לסרב. תוך כדי השיחה עם הנוכל, שטוען שהוא כבר בדרך לאסוף את הפריט, הוא לוחץ על "אישור" מתוך מחשבה תמימה שהוא מאשר את קבלת הכסף.
בפועל, מה שמוכר ב' אישר הוא לא קבלת כסף – אלא הוצאת כסף והעברתו למוכר א'. את זה הוא מגלה רק לאחר אישור ההעברה, בשלב שהכסף כבר נמצא באפליקציית הביט של מוכר א'.

שלב שלישי: על בסיס האמון שנבנה, הנוכל מציע למוכר א' "עבודה משותפת". הוא מציג סיפור כיסוי לפיו הוא סוחר לגיטימי במוצרי יד-שנייה, אך מכיוון שהוא זקוק למזומן נזיל ולקוחותיו משלמים באפליקציות, הוא צריך עזרה ב"המרת" הכספים.
בתמורה, כך מסביר הנוכל, מכל העברה יקבל מוכר א' עמלה מכובדת של עשרות אחוזים, ואת היתרה ימסור לו במזומן. הנוכל נותן את "מילתו" שזהו אינו מנגון גניבה, בניסיון לגייס את מוכר א' לשתף איתו פעולה. כך, בחסות סיפור "הסוחר הלגיטימי", הוסרו החששות המוסריים והנוכל השיג דרך להלבין כספים ללא עקבות.

שלב רביעי: מנגנון ההונאה נכנס לפעולה מלאה. מוכר א' מקבל כספים משורת קורבנות נוספים (שבטוחים שהם מאשרים קבלת תשלום על מוצרים שמכרו), ופועל בדיוק לפי ההנחיות: הוא שומר לעצמו את העמלה ומעביר לנוכל את רוב הסכום במזומן.
התוצאה: הנוכל נמלט עם הכסף ללא שהשאיר עקבות דיגיטליים, ואילו מוכר א' נותר לבדו בחזית ונאלץ להתמודד עם האשמות וטענות לגניבה מאותם הקורבנות.

באחד המקרים שהגיעו לידינו, נחשף עד כמה המלקוד הזה אכזרי: דניאל (שם בדוי) ביקש בסך הכל למכור מחשבים ישנים ב-5,300 שקלים. "קובי", הנוכל שפנה אליו, הפעיל את המנגנון שתואר למעלה וחיבר בינו לבין נתן (שם בדוי) – אדם מבוגר שמכר קולנועית באותו הסכום. נתן, שהיה בטוח שהוא מאשר קבלת תשלום, העביר בפועל את הכסף לדניאל.
אלא שהעוקץ לא נגמר שם. קובי בנה יחסי חברות עם דניאל, ניהל איתו שיחות וידאו כשהוא מחבק את בנותיו, ויצר מצג שווא של איש משפחה נורמטיבי. על בסיס האמון הזה, הוא גייס את דניאל ל"עבודה קבועה" של הלבנת הכספים תמורת עמלה. רק אחרי שעברו דרך חשבונו כ-23 אלף שקלים, הטלפון של דניאל החל לצלצל.
מעברו השני של הקו היו הקורבנות ההמומים, שגילו שהכסף נגנב מהם. ברגע האמת, "קובי" חסם את דניאל ונעלם עם המזומן. דניאל נותר לבדו מול הקורבנות הזועמים ובסיטואציה הזו, הוא בחר לפנות למשטרה ולפרוס את מלוא הסיפור.
לדבריו, במקום להרגיש מוגן כמי שנפל בעצמו לתרמית, הוא יצא מהתחנה בתחושה שמסתכלים עליו כעל האשם המרכזי. החקירה, לפחות מנקודת מבטו, לא הובילה עד כה לאיתור הנוכל או להשבת הכספים, ואילו הוא עצמו נשאר עם תחושת אשמה עמוקה ונותר חסר אונים מול המערכת.
פנינו למשטרת ישראל בבקשה לברר מה נעשה בעקבות תלונתו של א'. מדוברות המשטרה נמסר לנו כך: "עם קבלת התלונה היא נבחנה ובהיעדר עבירה פלילית, תיק החקירה נסגר".
קשה להבין איך סיפור שבו כסף יוצא מחשבונות של אנשים שלא התכוונו לשלם, באמצעות ניצול של חוליית ביניים תמימה, יכול להסתיים במסקנה שאין כאן בכלל עבירה פלילית.
פנינו גם ל-bit ושאלנו מדוע אין באפליקציה חלונית פופ-אפ ברורה שמופיעה לפני אישור פעולה של תשלום, ומבהירה באופן חד ובלתי משתמע לשתי פנים: "שים לב – אינך מקבל כסף, אלא משלם כסף." מסר פשוט וישיר כזה היה יכול למנוע חלק משמעותי מן ההטעיות ולהגן על משתמשים תמימים מפני ניצול לרעה של הפלטפורמה.
תגובת bit: "לא ניתן לבצע העברה ללא אישור המשתמש, וכבר היום התהליך כולל שלבי אזהרה שנועדו למנוע הטעיה. לאחרונה בוצעו התאמות בממשק כמו שינויי צבעים ופונטים, ואנו ממשיכים לבחון צעדים נוספים לשמירה על חוויית שימוש בטוחה".
