בעוד כולם עסוקים בניחושים על מהות הפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא דונלד טראמפ, צריך להבין: זו לא נסיעת טקסים. אין נאומים בקונגרס ואין הצגות. זו פגישת עבודה נטו. על השולחן מונחת חבילה כבדה: מאיראן, דרך סידורי הגבול בסוריה ועד פירוק חיזבאללה. אבל מעל הכל – עזה.
נתניהו משרטט כעת את השלב השני, המבוסס על "תוכנית 20 הנקודות" של טראמפ: פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה. האמריקאים, בהובלת ג'ארד קושנר, מדברים על השקעות עתק של 70 מיליארד דולר, אבל גם בוושינגטון וגם בירושלים מבינים היום את מה שאנחנו אומרים מהיום הראשון: שום תהליך כלכלי לא יצליח בלי השמדה טוטאלית של היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס.
3+אנחנו קרובים מתמיד לפעולה צבאית מסיבית והכרעה. הפקודות כבר ירדו, צה"ל נערך. להערכתי, הפקודה "נוע" תינתן מיד עם חזרת ראש הממשלה ממאר-א-לאגו. החלומות על כוחות בינלאומיים התפוגגו – את העבודה השחורה אנחנו נעשה בעצמנו.
כתב אישום מתוך המטה הכללי
אבל דווקא ברגעי ההכרעה האלה, נחשף עומק השבר וחוסר האמון בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. הפרסום של אמיר בוחבוט אמש על המכתב של הרמטכ"ל אייל זמיר, הוא מטלטל. מבדיקה שערכתי מתברר שלא מדובר במכתב אחד, אלא בשניים.
3+בשפה משפטית מדוקדקת, המנוסחת ככתב אישום עתידי לוועדת החקירה, ניסה זמיר למנוע מהדרג המדיני את הפעולה ברפיח – אותה פעולה שהביאה לנו את החטופים ושברה את מפרקת החמאס. זהו מסמך "כסת"ח" (כיסוי תחת) בקנה מידה היסטורי. במקום לחתור למגע ולניצחון, ראשי הצבא עסקו בכתיבת אליבי משפטי והאשימו את ראש הממשלה ושר הביטחון בסיכון המדינה, בעוד שבפועל הם אלו שניסו לבלום את הניצחון.
הדבר הזה מצטרף לעדות המצמררת של טל גלבוע, שחשפה כיצד האלוף ניצן אלון פעל, לכאורה, לדמורליזציה של משפחות חטופים כדי למנוע פעולה צבאית. כשמחברים את הנקודות, המכתבים של זמיר וההתנהלות מול המשפחות, מבינים את עומק "החתירה" תחת הדרג הנבחר. אייל זמיר חייב לפרסם את המכתבים הללו לציבור. זכותנו לדעת מי ניסה לעצור את צה"ל מלהכריע.
3+סוגרים את השאלטר להנדסת התודעה
חוסר המשילות וההתנגדות לדרג המדיני מחלחלים גם לכלי התקשורת הצבאיים. ההחלטה הצפויה של שר הביטחון לסגור את גלי צה"ל בראשון למרץ היא הכרחית, גם אם מאוחרת. המציאות שבה מפקד תחנה צבאית, מינוי פוליטי של שר הביטחון הקודם, עותר כנגד השר הממונה עליו – היא לא פחות מהמרדה.
גלי צה"ל, בדיוק כמו תאגיד השידור שעולה לציבור מיליארד שקלים בשנה, הפכו לכלי שרת בידי קבוצה מצומצמת, הממומנת מכספי ציבור אך פועלת נגד חלקים נרחבים ממנו. אותם "קשקשני צלאח א-דין" במשרד המשפטים, שמנעו בעבר את הסגירה בטענות משפטיות כשאני הייתי שם, פתאום משנים את עורם. הצביעות זועקת לשמים. את גל"צ צריך לסגור, את התאגיד צריך לסגור, ולשים סוף לאנומליה הזו שבה אלי הון ותקשורת מכתיבים את סדר היום.
3+זמן לריפוי
ולסיום, מילה על הפצע המדמם בחברה הישראלית – משפט נתניהו. הגיע הזמן לומר את האמת: נתפרו פה תיקים כדי להפיל שלטון. הכדור נמצא אצל הנשיא הרצוג. הוא יכול להוביל מהלך של חנינה וסגירת התיקים, כולל לאנשי הפרקליטות שסרחו, ולהביא לריפוי אמיתי. אם יבחר להתמהמה או לקבל "רגליים קרות" בגלל לחץ של מפגינים, הוא ייזכר לדראון עולם כמפלג הגדול של החברה הישראלית.
הפארסה הזו חייבת להסתיים, המלחמה חייבת להסתיים בהכרעה, והמשילות חייבת לחזור לידי העם ונבחריו.
הטור נערך על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר"
