האם אנחנו בדרך לסבב נוסף מול איראן? זה אחד הנושאים הכי מדוברים במזרח התיכון בחודש האחרון. יש כאלו שיפליגו ויטענו שבאוויר מנשבות רוחות מלחמה ומדובר רק בשאלה של עיתויי.
נתחיל מהסוף: מבצע עם כלביא היה הצלחה אדירה עם הישגים היסטוריים, אבל כבר אז היה ברור שהמשימה לא הושלמה. למרות הסיוע של טראמפ עם השמדת פרוייקט הגרעין, איראן נשארה עם יכולות.

איראן קיבלה מתנה: אפשרות לבחור האם לקפל את הרצון להשמיד את מדינת ישראל וללכת לשיקום המדינה ורווחת העם האירני. במקום לדאוג לרווחת העם ולהשקיע בהם, האיראנים בחרו בהמשך ההתחמשות ומלחמה עם ישראל. ישראל אחרי שנתיים של מלחמת התקומה לא יכולה להרשות לעצמה אויב ששואף להשמיד אותה.
מבצע עם כלביא התחיל בהפתעה מוחלטת ושיתק לאיראנים יכולות רבות. בהתחלה זה היה בעיקר כדי לייצר חופש פעולה לחיל האוויר, למוסד ולאמ״ן וכשזה הושג הלכנו על שני מרכיבים, הגרעין ופרוייקט הטילים הבליסטיים. כעת, על פי הדיווחים במערב, איראן חוזרת לחדש את פרוייקט הטילים שלה וישראל לא יכולה להרשות לעצמה לאפשר לה לשמר את האיום הזה.

מאות הטילים ששוגרו לכאן משטח איראן נבלמו ברובם. עם זאת, לאיראן יש יכולות ותעוזה וכשהיא חוזרת להתחמש ולחדש את המלאים, המסר הוא שיש לה גם את הרצון לחזור ולתקוף.
הכסף הרב שעובר לחיזבאללה לצד הברחות של האמל״ח ללבנון מוכיחים: איראן לא ויתרה על האידיאולוגיה הרצחנית שלה. לבנון זו זירה שצריך לטפל בה, אך גם איראן חייבת לחטוף מכה נוספת.
