ההתייחסות הצפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון 40 החתימות בכנסת, ובעיקר סביב סוגיית חוק הגיוס, אינה אירוע שגרתי, אלא מהווה את תחילתו של קמפיין הבחירות. האופוזיציה בחרה למקד את המהלך שלה בשני נושאים מרכזיים שנתפסים כקריטיים לקונספט הבחירות: חוק הגיוס וכינון ועדת חקירה ממלכתית לכישלון ה-7 באוקטובר. ההערכה היא כי הממשלה הנוכחית מתכוונת לכהן עד תום ימיה, חרף הציפיות של האופוזיציה לנפילתה.
בהקשר לחוק הגיוס, הליכוד מבין שלא יוכל להחזיק בעמדת "או הכל או כלום". לכן, העדפה היא לקדם מהלך חלקי שיענה, ולו חלקית, לצורך הציבורי ולדרישות המערכת. בתגובה לדרישה לוועדת חקירה ממלכתית, עמדת הליכוד תהיה לטובת ועדת חקירה פרלמנטרית פרטית, שתאפשר ייצוג לשני הצדדים, וזאת במטרה לנטרל את המהלך הממלכתי-שיפוטי המתוכנן על ידי האופוזיציה.

במקביל לזירה הפוליטית, ישראל מתקדמת לעבר "החלק השני" במערכה בעזה – פירוז הרצועה משליטת חמאס. צה"ל החל להזיז את "הקו הצהוב", בכוונה לשלוט על כ-70% עד 75% משטח הרצועה.
ישראל צריכה להתנגד ללחצים מצד גורמים אמריקאים וקטארים לתוכניות שיקום נרחבות (כדוגמת תוכנית 70 מיליארד הדולר שדוברה). אין לאפשר שיקום שיממן טרור. הכסף הקטארי לא יקנה ביטחון ישראלי, וישראל צריכה להיות מוכנה לעימות גלוי עם קטאר בנושא זה. הפגישה הצפויה של נתניהו עם טראמפ תשמש גם לקידום הישגיו המדיניים הגדולים ביותר של ראש הממשלה בהקשר המזרח-תיכוני.

בעניין החנינה לנתניהו, הערכתי היא כי חנינה זו אכן תינתן. הנשיא הרצוג עשוי לנסות למצוא פתרון פשרה, אך בסופו של דבר הליך סיום המשפט יקרה. ישנה דאגה עמוקה מהקצנת השיח הפוליטי והמשפטי, שעלולה להוביל לאלימות מוגברת, במיוחד על רקע תגובות גורמים במערכת המשפט. ישנה תקווה שהגורמים הביטחוניים ידעו לטפל באלימות שעלולה להתפתח.
הטור נערך על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר" עם טל מאיר.
