אישור התקציב החדש בסך של 622 מיליארד שקל מהווה נקודת מפנה: מצד אחד מדובר בתוכנית רחבה, אך מצד שני מבחינת הציבור והמשפחות מדובר במשקל כלכלי כבד. לפי הדיווחים, התקציב החדש צפוי לייקר את החיים בעבור משק בית ממוצע בכ-1,000 ₪ בחודש (כ-12,000 ₪ בשנה) זינוק שמגיע דרך שילוב של מיסים, תוספת דמי ביטוח לאומי והקפאת הנחות. כסגנית נשיא לה"ב (לשכת העצמאים בישראל) אתייחס במאמר זה בעיקר ל-3 נקודות הנוגעות לבעלי העסקים הקטנים בישראל.
בתוך המסגרת הגדולה של התקציב יש גם מאמץ לשמור על יציבות. קביעת יעד גירעון של 3.6% מעידה על רצון לשמור על משמעת פיסקלית, גם אם הלחצים הביטחוניים מרחיבים את ההוצאה. בנוסף, התקציב כולל כמה גזרות בעלות פוטנציאל חיובי: תכנית להרחבת הקלות במס הכנסה, בעיקר לעובדים בשכר בינוני, שתוכל להקטין חלק מהנטל ממעמד הביניים. יש גם הצעות לרפורמות מבניות, שכוללות תיקונים בחוקי המיסוי, צעדים נגד הון שחור, הגבלות על מזומן, שינויי רגולציה – צעדים תיאורטיים שמכוונים לשיפור השקיפות ולצמצום פערים.
3+אבל המחיר לתמורה הוא גבוה. הגזירות החדשות כגון מיסים, ביטוח לאומי גבוה יותר, מע"מ, נופלות ישירות על הצרכן ועל משקי הבית. יוקר המחיה צפוי לעלות, והקלה במס הכנסה לא בהכרח מפצה על עליית מחירים רחבה.
עסקים קטנים: הכרה מילולית ללא גב תקציבי מספק
למרות הצהרות הממשלה על חשיבות "עמוד השדרה של המשק", התקציב משאיר את העסקים הקטנים במצב ביניים בעייתי. מצד אחד קיימים סעיפים המדברים על פישוט רגולציה, הרחבת מענקי השקעה אזוריים ותמריצי חדשנות; מצד שני התקציב בפועל אינו משריין די משאבים ליישום מלא. העסקים הקטנים ממשיכים להתמודד עם עומס ביורוקרטי, מחסור בנזילות ועלויות תפעול גבוהות, ובתקציב הנוכחי אין פתרון תשתיתי אמיתי לבעיות.
מנגנוני אשראי בערבות מדינה, שהוכיחו עצמם במשברים קודמים, נותרו מצומצמים. דווקא בתקופה של ריביות גבוהות ועלייה בהוצאות השוטפות, המדינה בחרה לא לחזק משמעותית את החמצן הפיננסי לעסקים הנמצאים בשלב צמיחה או הישרדות. התוצאה היא האטת יזמות חדשה וצמצום תחרותיות, קרי פגיעה ישירה במשק כולו.
3+מע"מ על תיירות נכנסת: פגיעה בשחקן בינלאומי רגיש
ההחלטה לבטל או לצמצם הטבות מע״מ לתיירות נכנסת היא דוגמה קלאסית לצעד שנראה רלוונטי על הנייר אך עלול לייצר נזק מצטבר. התיירות היא ענף תנודתי, הנשען על תחרות בינלאומית ועל רגישות למחיר. העלאת המע״מ על שירותי תיירות, גם אם עקיפה, הופכת את ישראל ליעד יקר עוד יותר, בתקופה שבה מדינות רבות דווקא הורידו מסים או העניקו תמריצים לתיירים כדי להתאושש.
פגיעה בסקטור התיירות משמעותה פגיעה ישירה במלונות, מסעדות, מורי דרך, חברות תחבורה ועסקים קטנים רבים שחיים מתנועת מבקרים. תקציב שמכביד על ענף זה לא רק מצמצם הכנסות עתידיות ממשק זר, אלא גם יוצר לחץ נוסף על מאות עסקים שנמצאים כבר בקצה גבול היכולת.
3+רפורמת החלב: בין תחרותיות להתייקרות בפועל
הרפורמה בענף החלב הוצגה כמהלך שנועד לשפר יעילות, לפתוח את השוק ליבוא ולהוזיל מחירים לצרכן. אך בפועל, בשוק המאופיין בריכוזיות מצד אחד ובעלויות ייצור גבוהות מצד שני, לא בטוח שהמהלך יביא לתוצאה המובטחת.
הסרת מכסים הדרגתית עשויה להיטיב עם יבואנים ועם הרשתות הגדולות, אך עבור המחלבות הקטנות והבינוניות, אלו שמייצרות תעסוקה בפריפריה ומשפיעות על מגוון המוצרים, מדובר באיום קיומי.
מעבר לכך, אם לא תתבצע אכיפה הדוקה על תמחור ועל תנאי סחר ברשתות השיווק, הרפורמה עלולה דווקא ליצור התייקרות עקיפה: פערי תיווך גדולים, צמצום שחקנים מקומיים, ופגיעה בתוצרת ישראלית.
3+המדינה בחרה להציג את הרפורמה כפתרון לצמצום יוקר המחיה, אך התקציב עצמו אינו כולל מנגנוני פיקוח, תמריצי תחרות או תמיכה בחקלאים קטנים. התוצאה הצפויה: חוסר ודאות, חוסר יציבות, והעברת עוצמה לשחקנים הגדולים במקום להגברת תחרות אמיתית.
לסיכום, תקציב המדינה הנוכחי מנסה לשדר שינוי, אך בפועל הוא מהווה פספוס הזדמנות. עסקים קטנים אינם מקבלים את התשתית הדרושה לצמיחה, התיירות עלולה להיפגע כתוצאה מהחלטות לא זהירות, ורפורמת החלב מתבצעת ללא רשת הגנה שתבטיח שיפור אמיתי לצרכן.
המשק הישראלי זקוק לתקציב שמבין את המציאות ולא רק מצהיר עליה, תקציב שמכיר בחשיבות שימור התחרותיות, קידום יזמות וחיזוק מגזרים שנמצאים בקו הראשון של הכלכלה.
