יאסר אבו שבאב, מנהיג אחת המיליציות הבולטות ברצועת עזה שפעל נגד שלטון חמאס, מת בנסיבות שאינן טבעיות, כך דווח היום (חמישי) בפרסום ראשון של כתבנו הלל ביטון רוזן בערוץ 14. אבו שבאב נהרג לאחר תקופה ארוכה בה הוגדר כמבוקש הבכיר ביותר של ארגון הטרור חמאס ברצועה, כאשר לפי הערכות חיסולו בוצע בכלל במסגרת סכסוך פנימי בחמולה.
אבו שבאב היה האייקון, המטרה מספר אחת של חמאס ושל תומכיו ברצועת עזה במשך חודשים. בעיניהם, הוא היווה את סמל הבגידה ברעיון 'ההתנגדות הפלשתינית', כמי שעבד עם ישראל במטרה להחליש את חמאס. בשיח הפנימי בעזה, אבו שבאב ואנשיו מכונים "מורתזקה" – שכירי חרב. הכינוי נועד לבדל אותם כבוגדים העובדים בשירות ישראל, בניגוד לארגוני הטרור המבוססים.
העניין של להסתמך על שכירי חרב, לחמש עבריין בקלצ'ניקוב ולסמוך עליו שיעשה את העבודה בשבילנו – יכול לעבוד נקודתית, אבל לא לאורך זמן. כל עוד חמאס נותר הריבון על כ-50% משטח הרצועה ומחזיק בכוח הצבאי המשמעותי ביותר, ניסיונות להפעיל מיליציות מקומיות נדונים לכישלון בטווח הארוך. אי אפשר להסתמך שמישהו אחר יעשה את העבודה עבורנו.
מותו של אבו שבאב מגיע לאחר מצוד ממושך שניהל חמאס אחריו ואחרי תשתיות נוספות ברחבי הרצועה (דרום, מרכז וצפון) המזוהות עם הרשות הפלשתינית או עם ישראל. עבור חמאס, מותו של אבו שבאב אינו רק הסרת איום מבצעי, אלא מהלך סמלי שנועד לבסס מחדש את משילות הארגון ולהרתיע מתנגדים מבית.
