כפי שפורסם הערב (שלישי) בחדשות 14: בית הכנסת העתיק בעוספיא הוא שריד של הכפר היהודי חוסיפה שהיה כאן במאה השישית לספירה, ובו בית כנסת מן התקופה הביזנטית, אחד מבתי הכנסת העתיקים והנדירים בישראל ששרד כאלף וחמש מאות שנים. כאן הייתה רצפת פסיפס ועליה הכיתוב "שלום על ישראל", שהפכה לסמל המועצה המקומית. כיום ניתן למצוא בו מגרש חניה. בעיצומו של יום הכיפורים האחרון, נהרס כאן, במכוון, אתר מורשת תרבותית הזה עד היסוד.
גורם המאורע בפרטים מסר לחדשות 14:"עלו עם באגר על השטח ופשוט חפרו עד הסלע והוציאו את כל הממצאים ולא נותר שם כלום. מי שעושה דברים שאסור לו לעשות ביום שהוא יודע שיש פחות סיכויים שיתפסו אותו כמו ביום כיפור כנראה עושה אותם בכוונת מכוון ובמזיד".
5+ראש המועצה, מוניב סאבא, עמד מול החורבן ולא הצליח להסתיר את הזעזוע. בסירטון שפורסם ברשת החברתית אמר: "החורבן הזה שמאחוריי, אלו הם אתרי המורשת ההיסטוריים של עספיא. בשביל מה יגיעו היום מבקרים לעספיא? בשביל הלאפה, השמן והזעתר? אנשים באים בשביל אתרים היסטוריים. מה שקרה היום בעספיא הוא אסון גדול. וכולנו נישא באחריות על כך, וההיסטוריה תטיל עלינו דין וחשבון על כך.
אבל למרות ההרס המזעזע, והנזק ההיסטורי העצום, הסיפור לא הגיע לתודעה. לפי גורם המעורה בפרטים נוצר קשר שתיקה סביב ההרס ולא במקרה. החשד הוא שההרס בוצע כדי להכשיר את הקרקע לנדל"ן, בעבור בעלי עניין חזקים.
5+גורם המאורע בפרטים ציין כי "ראש המועצה פנה לגורמים האחראים – למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ולרשות העתיקות העניין היה מאוד גדול וממש סיכסוך בתוך העדה ומהר מאוד התערב בזה גם מועפק טאריף ראש העדה כדי הלשכין שלום בין הצדדים. הוא היה בקשר בין הצדדים השונים שישתיקו את העניין או לא להוריד את הלהבות ולא ינקטו לא בהליכים משמעתיים ולא בהליכים פליליים. למיטב ידיעתי לא נעשתה כל פעולה מאף אחד מהגורמים. המנהלים של חלק מהגופים האלה היו במקום וברמת מנכ"ל".
לטענת גורם שהיה מעורב בשטח ואיתו שוחחנו, למרות שהאירוע נודע לרשויות בזמן אמת, עד היום, שום רשות מהרשויות הרלוונטיות לא פעלה – לא רשות העתיקות ולא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מול רשויות החוק.
חוק העתיקות קובע כי פגיעה במזיד בּאתר עתיקות היא עבירה פלילית חמורה. העונש עליה: עד חמש שנות מאסר. בפועל? אפילו לא הוגשה תלונה למשטרה.
5+חורבן שרידי בית הכנסת העתיק בעוספיא הוא הרבה יותר מִפּגיעה בעוד אתר ארכיאולוגי. זו מחיקה של זיכרון היסטורי, של סמל ושל נכס תרבות לאומי. בינתיים אין חקירה, אין כתבי אישום ואין תשובות. נותר רק לשער מה היה קורה לו היה נהרס חלילה מסגד עתיק בחודש רמאדן. שרידי בית הכנסת שהבריטים ידעו לשמר ולכסות לפני יותר מ-90 שנה והפכו למוקד עליה לרגל, התפזרו בית ההריסות ונעלמו מתחת לאדמה לרגל, התפזרו בית ההריסות ונעלמו מתחת לאדמה.
רשות העתיקות נמסר בתגובה: "המבנה שנהרס בעוספיה ביום הכיפורים אינו בית כנסת עתיק, אלא מבנה מודרני אשר שימש כבית בד, המתוארך ככל הנראה לתקופה העות'מאנית המאוחרת. שרידי בית כנסת עתיק התגלו בשנות ה-60 בשטח סמוך, ושרידי הפסיפסים שבו הועתקו מהאתר כבר אז לצורך שימורם. השטח שנהרס הוא מודרני, ואינו נחשב עתיקה על פי חוק העתיקות, המגדיר עתיקה כממצא מלפני שנת 1700. לאחר קבלת הדיווח, נציגי רשות העתיקות הגיעו למקום, ולא זוהתה פגיעה בממצאים ארכאולוגיים.
5+הרשות העבירה את המידע למועצה לשימור אתרים וסוכם כי פריטי בית הבד יועתקו לשטח חלופי. הרשות מדגישה כי אין מדובר בעתיקה, וכי בכל מקרה שבו מתבצעות עבודות בתחום אתר עתיקות מוכרז, נדרש תיאום ואישור מראש מרשות העתיקות, כפי שנמסר גם לגורמים המקומיים".
תגובת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל: "בית הבד ההיסטורי בעוספיא מוכר לנו מזה מספר שנים כמבנה בעל חשיבות בתולדות היישוב. ביום המדובר, עודכנו בנושא רק לאחר שהמבנה נהרס לחלוטין. אנו פועלים יחד עם הרשות המקומית ועם תושבים בעוספיא על מנת שמקרים מצערים מעין אלה לא יישנו".
5+ראש העדה הדרוזית השייח' מופק טריף מסר בתגובה: "נודע על אירוע ההריסה הנטען (הריסה חלקית של בית בד (בלבד) במקרקעין בבעלות פרטית) אך בדיעבד, בעקובות דיווחים בכלי תקשורת מקומיים וברשתות חברתיות. לא ידוע על קיום שרידי בית כנסת עתיק במקום.
ראשי העדה נתבקשו להתערב בעקבות האירוע מאחר ונתגלע ויכוח ציבורי מקומי בעוספיא אודות הבעלות בחלקה וקיום בית הבד בלבד. ראש העדה יחד עם ראשי היישוב הגיעו להסכמה יישובית לפיה ישוחזר בית הבד במקום שיהיה נגיש לכלל הציבור. ההסכמה הייתה מקומית ואיננה נוגעת לפעילות וסמכויות הרשויות השונות, דבר הנעשה בשגרה.
לדברי התושבים, ההריסה החלקית בוצעה בידיעת הרשויות שאף ביקרו במקום לאחר האירוע ולא נאמר ולא הוזכר בשום שלב כי במקום ישנם שרידי בית כנסת.
בשום שלב לא הייתה כל ידיעה/טענה כי במקום היו שרידי בית כנסת. הנושא עלה לראשונה בפני ראש העדה בפנייה של ערוץ 14.
5+לראש העדה הדרוזית ולעדה הדרוזית חשיבות לאתרים היסטוריים ותרבותיים.
למותר לציין כי ראש העדה והעדה הדרוזית מתנגדים בכל תוקף לכל פגיעה בבית כנסת או לכל מקום קדוש אחר. העדה שומרת מכל משמר על כל אתר דתי או קדוש באשר הוא ביישוביה השונים ברחבי הארץ וניתן ללמוד זאת מביקורים תכופים ביישובים הדרוזיים. רצוי היה לברר את העובדות לאמיתתן ולקבל התייחסויות הרשויות הנוגעות בדבר וכן בעלי המקרקעין, טרם פרסום כתבה בעלת רגישות גבוהה העלולה לפגוע ברגשות הציבור.
למעלה מן הצורך ובעקבות הפנייה של ערוץ 14 נעשתה בדיקה נוספת מול השטח, ונמסר כי העבודות נעשות בתיאום מלא עם הרשויות שאף ביקרו בשטח שוב ושוב וממסמכי הרשות לעתיקות אין כל אזכור לקיום שרידי בית כנסת".
