תמונת מצב ביטחונית עדכנית שעולה משיחה עם גורם בכיר במערכת הביטחון, משרטטת מציאות נפיצה מאוד, כזו שמחייבת את ישראל לעמוד דרוכה בכל החזיתות, במקביל – בהגנה ובהתקפה.
נתחיל בעזה: חמאס, למרות המכות הקשות שספג, לא נעלם. להיפך – הוא מנסה לשקם את עצמו. על פי ההערכות, נותרו לו עשרות אלפי מחבלים ומאות רקטות חלקן מוכנות לשיגור.
3+במערכת הביטחון אומרים בצורה ברורה: העבודה בעזה עדיין לא הסתיימה. ישראל נחושה למנוע מהארגון לחזור להיות כוח צבאי ומדיני משמעותי בכל מחיר, וייתכן שכבר בקרוב תצטרך לעשות את זה בכח הזרוע.
לבנון: החזית הצפונית כנראה בקרוב תהפוך למרכזית שבזירות, חיזבאללה נחלש אבל רחוק מלהיות גמור. ההערכות מדברות על עשרות אלפי לוחמים וארסנל שנשחק לפחות מ-10,000 רקטות, שרק מעטות מהן מדויקות.
3+בירושלים מביטים על הרגע הזה כהזדמנות היסטורית: ניתן לפרק את חיזבאללה מנשקו. ואם ממשלת לבנון לא תעשה זאת? ישראל תעשה את זה בעצמה אולי בקרוב. חיסולו של טבטבאי, כך נראה, הוא רק תחילת הסיפור, והוא אינו האחרון.
איראן: שם יחסית בשקט הם רצים קדימה. פיתוח הטילים הבליסטיים מתקדם במהירות, הפערים מצטמצמים, והיכולות הופכות שוב לאיום ממשי על ישראל. במערכת הביטחון מעריכים כי ייתכן שתידרש פעולה נוספת כדי למנוע מאיראן להפוך לכוח שמאיים על עצם הקיום שלנו.
3+סוריה: הסיפור מורכב משנדמה. דמויות מפתח כמו אל־ג’ולאני נמצאות על הכוונת של מתנגדי המשטר, והוואקום הביטחוני מושך לתוכו גורמי טרור קיצוניים מדאעש ועד שלוחות חמאס. המשמעות: במידה ויצליחו לחסל אותו כפי שמעריכים בישראל כתרחיש סביר מאוד, מערכת הביטחון עלולה לעבור בתוך זמן קצר, מהגנה פסיבית לאורך הגבול למערכת לחימה מלאה בתוך השטח הסורי. הפיצוץ הבא שם הוא רק עניין של זמן.
וכעת לתימן: בישראל מביעים שביעות רצון מרצף הפעולות בראשן טיפת מזל בה חוסלה הצמרת החות׳ית, לרבות הרמטכ״ל ושר הביטחון שלהם. יחד עם זאת, מבינים כי גם הם שואבים השראה מה-7.10, ויודעים שהמרחק היבשתי אמנם גדול, אבל ניתן לעשות אותו עם הרבה מוטיבציה מצדם ועל כן מתייחסים לזירה זאת כזירה שאינה רחוקה 2000 קילומטרים, אלא כ-2 בלבד על כל המשתמע מכך.
3+ואחרונה הזירה שמדירה שינה מעיני מערכת הביטחון: יהודה ושומרון. גורם בכיר אומר לנו הערב: "אנחנו לא מספיק חזקים שם מודיעינית". נשק מסוכן זורם פנימה, התארגנויות טרור צוברות ביטחון וידע, והמערכת נערכה לאפשרות שתרחיש כמו השבעה באוקטובר ייתפרץ משם בפתאומיות, גם אם בעוצמות קטנות יותר מעזה – זה עדיין עלול להיות אירוע שובר שוויון.
ההתראה ברורה: חייבים להיערך אליה עכשיו. ארגוני הטרור הבינו שפיגועי סכין דריסה וירי נקודתיים לא יביאו למטרות הזדוניות שלהם, והם שואבים השראה מהטבח שביצע החמאס בדרום, ומתאמנים לתרחישים מהסוג הזה.
אז אלו שש זירות, שישה מוקדי חיכוך. כולם בו-זמנית. ישראל עומדת על קו שבר אזורי, ומקבלת בימים אלה החלטות שיקבעו איך ייראו השנים הקרובות.
