שר החוץ גדעון סער תקף הערב (ראשון) את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בעקבות תגובתה שהוגשה לבג"ץ בעניין החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
"עמדת היועצת המשפטית לממשלה, בענין החוק לבחירת השופטים היא עמדה מבישה, הזויה ומופרכת", תקף סער. לדבריו, "החוק שהובלתי בהסכמה עם שר המשפטים, הוא חוק מתון ומידתי, עם תחולה לכנסת הבאה בלבד. אם חוק כזה הוא 'בלתי חוקתי' משמעות הדבר היא כי לכנסת אין כל אפשרות מעשית לבצע רפורמה כלשהי במערכת המשפט".
2+סער הוסיף וטען כי חוות הדעת של היועמ"שית מהווה "התקפה על עצם זכותו ויכולתו של בית המחוקקים שלנו, שנבחר ע״י העם, לחוקק". הוא אף השתמש בטיעוניה של בהרב-מיארה כנגדה וציין: "עמדה כזאת היא בדיוק מה שטוענת היועצת כנגד החוק: 'פגיעה אנושה במאפיינים הגרעיניים של זהותה הדמוקרטית של המדינה'".
דבריו של סער מגיעים כתגובה ישירה לתשובת המדינה שהוגשה מוקדם יותר הערב לבית המשפט העליון. בתגובתה לעתירות נגד החוק, טענה בהרב-מיארה כי החוק אינו חוקתי ודינו להתבטל.
2+"החוק פוגע פגיעה אנושה בעצמאות הרשות השופטת, במקצועיותה ובהפרדת הרשויות במדינה", נכתב בתגובת היועמ"שית. היא הוסיפה והדגישה כי "רשות שופטת עצמאית היא הערובה המרכזית, ולעתים היחידה, למניעת שימוש לרעה בכוח השלטוני, לשמירה על זכויות האדם ועל האינטרס הציבורי. אין לאזרח הנפגע מהשלטון כתובת אפקטיבית אחרת שבכוחה להושיט לו סעד".
החוק המדובר, שעבר במליאת הכנסת בחודש יוני האחרון, נכתב על בסיס מתווה משותף של שר החוץ סער ושר המשפטים יריב לוין, והוא אמור להיכנס לתוקף רק עם תחילת כהונת הכנסת ה-26.
2+לפי המתווה, הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה ויכלול תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון, שני שופטי עליון נוספים, שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה), שר נוסף, שני חברי כנסת (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה) ושני נציגי ציבור בעלי ניסיון משפטי, שייבחרו גם הם על ידי הקואליציה והאופוזיציה בהתאמה.
שינוי משמעותי נוסף נוגע לרוב הנדרש למינויים: לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב של 5 מתוך 9 חברים. בערכאות הנמוכות הרוב יחייב הסכמה רחבה הכוללת נציג קואליציה, נציג אופוזיציה ושופט. עבור מינוי לבית המשפט העליון, יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על ידי הקואליציה וחבר שנבחר על ידי האופוזיציה.
ההצעה כוללת גם מנגנון "שובר שוויון" למקרה של חוסר הסכמה על מינוי שופטי עליון, וכן הסדר מיוחד למצב של "קואליציה רחבה" (מעל 80 ח"כים), שבו נציגי הציבור ייבחרו על ידי כלל הכנסת במשותף.
