היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. הגישה הערב (ראשון) לבית המשפט העליון את תגובתה בעניין העתירות נגד החוק המשנה את הרכב הוועדה לבחירת השופטים ואת הליך בחירת השופטים וטענה כי החוק אינו חוקתי.
בית המשפט העליון ידון בעניין העתירות בעשירי לדצמבר. לדברי בהרב מיארה, "החוק פוגע פגיעה אנושה בעצמאות הרשות השופטת, במקצועיותה ובהפרדת הרשויות במדינה, ולכן אינו חוקתי".
1+היועמ"שית הוסיפה: "רשות שופטת עצמאית היא הערובה המרכזית, ולעתים היחידה, למניעת שימוש לרעה בכוח השלטוני, לשמירה על זכויות האדם ועל האינטרס הציבורי. אין לאזרח הנפגע מהשלטון כתובת אפקטיבית אחרת שבכוחה להושיט לו סעד".
כזכור, החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, עבר במליאת הכנסת בחודש יוני האחרון. ההצעה נכתבה על בסיס המתווה שהציגו שר החוץ גדעון סער ושר המשפטים יריב לוין. לפי המתווה המוצע, בוועדה לבחירת שופטים יהיו תשעה חברים, ובהם: נשיא בימ"ש העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שר המשפטים שיעמוד בראש הוועדה ושר נוסף שתקבע הממשלה.
1+בנוסף, ישתתפו בוועדה שני חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם ניסיון של עשר שנים לפחות, שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
עוד לפי המתווה, לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב של 5 מ-9 חברי הוועדה. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד.
לשופט בימ"ש העליון, לעומת זאת, יידרש רוב הכולל חבר שנבחר ע"י הקואליציה וחבר שנבחר ע"י האופוזיציה. בנוסף, ההצעה כוללת מנגנון שובר שוויון, לפיו אם חסרים שני שופטי עליון, הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם.
כמו כן, מוצע לקבוע הסדר מיוחד ביחס לקואליציה רחבה, המונה למעלה מ-80 ח"כים. במסגרתו, נציגי הקואליציה בוועדה יהיו משלוש סיעות שונות. שני נציגי הציבור ייבחרו על-ידי כלל חברי הכנסת ולא בנפרד בקואליציה ובאופוזיציה, ואחד מהם יהיה אישה. במידה ויעבור, החוק ייכנס לתוקפו עם תחילת כהונת הכנסת ה-26.
