העלייה הדרמטית במספר החיסולים בחברה הערבית הפכה מזמן לתופעה שאי אפשר להתעלם ממנה. מדובר כבר לא באירועים נקודתיים, אלא במכת מדינה של ממש. הרחובות הפכו לזירת קרב בין ארגוני פשיעה, חמולות ועסקים לא חוקיים. סכסוכים על כסף, פרוטקשן ושליטה בשוק השחור של סמים ונשק, מתורגמים כמעט מדי יום לירי חסר הבחנה ולעיתים קרובות גם לנפגעים חפים מפשע.
המספרים קשים לעיכול. בשנת 2023 נרשמו 233 מקרי רצח בחברה הערבית, לעומת 109 בלבד בשנה שלפניה. גם במגזר היהודי נרשמה עלייה, 66 מקרים ב-2023 לעומת 38 ב-2022, אך הפערים בין המגזרים מובהקים. בשנת 2024 חלה ירידה באירועי הרצח במגזר הערבי, בה נרשמו 209 אירועים. בין 2023 ל-2024 חלה ירידה של כ-10.3% במספר אירועי הרצח בחברה הערבית, אולם בין 2022 ל-2024 חל גידול מדאיג של כ-91.7% במספר אירועי הרצח במגזר. מדובר במאות חיים שנגדעו, ובקהילות שלמות החיות בפחד תמידי.
1+אי אפשר להבין את ממדי התופעה בלי להתייחס לנגישות הבלתי נתפסת של עבריינים לנשק חם – הנפץ שמבעיר את הרחובות. מי שרוצה, משיג כמעט בלי קושי. כך הופך כל סכסוך מקומי למלחמה של ממש. המשטרה אכן פועלת, תופסת אלפי כלי נשק מדי שנה ומפעילה יחידות ייעודיות, אך התופעה רחבה בהרבה מיכולת הסיכול הקיימת.
גורם משמעותי נוסף הוא חוסר האמון העמוק של רבים בחברה הערבית כלפי המשטרה ומערכת המשפט, עד כדי עוינות מדאיגה. התוצאה היא שתיקה: תושבים נמנעים מלדווח, עדים לא משתפים פעולה, ואזרחים ערבים משבשים ומעלימים ראיות בזירות פשע טרם הגעת המשטרה. כך נוצר מעגל אלימות שלא נשבר. ללא שינוי ביחסי האמון, לא ניתן יהיה לייצר פתרון.
1+אז מה המשטרה כן עושה? המאבק הוא יומיומי. המשטרה מבצעת מעצרים יזומים, פושטת על מוקדי פשיעה ומפעילה מודיעין שמצליח לסכל לא מעט חיסולים עוד בשלב התכנון. כמו כן, מופעלים סוכנים סמויים שאוספים ראיות במהלך הפעלתם כנגד מחוללי פשיעה בכירים ומשפיעים. במקביל, מתקיים דיאלוג עם מנהיגי דת ומובילי דעה מתוך החברה הערבית, במטרה לבנות גשרים של אמון ולרתום את הקהילה למאבק באלימות.
מה עוד נדרש לעשות?
- חקיקה: החמרת ענישה על החזקה ושימוש בנשק בלתי חוקי.
- מעצרים מנהליים: כלי שנוי במחלוקת אך הכרחי, כאשר יש מודיעין מוצק על כוונת חיסול ואין די ראיות להעמדה לדין. מדובר בצורך להגן על חיי אדם מול שמירה על זכויות הפרט, איזון עדין אך מתבקש.
- תוכניות מניעה וחינוך: השקעה בחינוך ובהסברה לנוער היא הדרך היחידה לשנות מגמה בטווח הארוך.
- הגדלת משאבים: תוספת כוח אדם למשטרה, טכנולוגיות מתקדמות וגיבוי משפטי מלא למאבק בארגוני הפשיעה.
לסיכום, החיסולים בחברה הערבית אינם גזירת גורל. מדובר במלחמה על הביטחון האישי של כלל אזרחי המדינה. אם המדינה והמשטרה לא יפעלו בנחישות, תוך שימוש בכלים חדשניים וברתימת החברה הערבית לשיתוף פעולה, מעגל הדמים ימשיך להתרחב. האחריות כבדה, אך גם המחויבות ברורה: להחזיר את תחושת הביטחון לרחובות, למנוע את הרצח הבא ולומר בקול ברור – מכת הרציחות חייבת להיעצר.
