פורסם הערב (חמישי) בחדשות 14: היום מציינים שנה להסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון, שנה שבה ישראל הפכה את דרום לבנון למגרש הביתי שלה. כוחותינו תוקפים ומסכלים טרור כמעט מידי יום, כולל היום. וגם מציינים היום 365 ימים שבהם לא נורה אפילו טיל אחד מלבנון לישראל.
בתוך כך, ישראל ממשיכה לבצר את חמשת הבסיסים החדשים שלה בלבנון. כתב החצר של חיזבאללה, עלי שועייב, צילם אתמול דחפורים של צה"ל פועלים בשטח לבנון ודיווח: "היום כמו בכל יום, דחפורי צבא הכיבוש הישראלי מוסיפים לחזק ביצורים ולגרוף את הקרקע".

למרות האיומים, חיזבאללה נמנע מתגובה על חיסול הרמטכ"ל שלהם השבוע. בארגון הטרור מבינים שהם נמצאים בנקודת שבר, חסן פדל אלללה, אחד מחברי הפרלמנט שמייצגים את חיזבאללה, הודה אתמול בנאום: "מה שמציעים ללבנון הוא או המשך ההרג, או כניעה", זה נכון.
ויש גם התבטאות של בכיר איראני שמסעירה עכשיו את לבנון. אתמול פורסמה אמריה של עלי אכבאר וילאייאתי, יועצו של המנהיג העליון האיראני עלי ח'מנאי, לפיה: "התקיפות של ישראל נגד לבנון, וחוסר התגובה עליהן, מבהירות שקיומו של חיזבאללה הוא חשוב ללבנון (אפילו) יותר מלחם".

בתגובה צייץ שר החוץ הלבנוני יוסף רג'י, מאויביו המושבעים של חיזבאללה: "מה שחשוב לנו יותר ממים ומלחם הוא הריבונות שלנו, החירות שלנו ועצמאות קבלת ההחלטות הפנימית שלנו, הרחק מהסיסמאות האידאולוגיות ומההקשרים האזוריים חוצי-הגבולות שהחריבו את ארצנו ועדיין מתעקשים להוליך אותנו לחורבן".
השנאה לחיזבאללה אצל חלק מהלבנונים, ממשיכה ללוות את הלך הרוח הפוליטי במדינה גם עכשיו, כשהדיבורים על חידוש אפשרי של הלחימה העצימה מצד ישראל נשמעים ברקע. השבוע הצהיר בריאיון סאמי ג'ומאייל, יו"ר מפלגת "הגדודים", ואחד הפוליטיקאים הבכירים בלבנון: "אם חיזבאללה מתעקש להתחמש מחדש, ולבנות את עצמו מחדש, אז מדינת לבנון אינה אחראית עליו ולא על מעשיו".

יש כמה סיבות לכך שבחיזבאללה זהירים עם התבטאויות בנוגע לתגובה שלהם, היא הלחץ הבינלאומי עליהם בין היתר מארה"ב והשבוע גם ממצרים. העובדה שהאפיפיור אמור לבקר בלבנון בסוף השבוע, מוסיפה לזהירות של כל הצדדים בלבנון, שרוצים לתת לביקור לעבור בשלום.
חיזבאללה מוצא את עצמו נדחק לפינה: בה כל צעד שלו, בין אם אלימות ובין אם שתיקה, רק מדגיש עד כמה מעמדו הפוליטי נסדק וכמה מעט מרחב תמרון נותר לו מול המציאות האזורית החדשה.
