ה-7 באוקטובר, האסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל. מאז, אנו כואבים את הכאב המשותף, תומכים את הנפגעים. צה"ל מצוי לא רק במלחמה על הגבולות, אלא במערכה קיומית לא פחות על המשאב החיוני ביותר שלו: האנשים, ואמון הציבור – אמון העם, ואמון חיילי ומפקדי צה"ל בארגון ובמפקדיו הבכירים.
במקום לשקם ולהחזיר את האמון, מפקדי צה"ל הבכירים ממשיכים להחליש את הארגון, את התמיכה בו (בעיקר במטכ"ל), ולא פחות חמור – לא להפיק לקחים מקצועיים ולתקן את הכשלים, עניין המחליש את ביטחון ישראל.
7+מסקנות הרמטכ"ל, והוויכוח התקשורתי עם שר הביטחון, מוטב היה שיתקיימו בפורום אחר, אך הם מהווים גם הזדמנות אמיתית לבצע תיקון עומק, אמיתי, כן ונוקב, ולהשיב את האמון ולהתחיל את התיקון והריפוי בצה"ל. כי אין לנו צה"ל אחר!
משבר האמון בצה"ל – מקורו, והתפתחותו
אסון ה-7 באוקטובר, והכישלון הצבאי במניעת הטבח, הם השורש והבסיס לפגיעה באמון הציבור בצה"ל. למרות, ועל-אף התאוששות צה"ל והובלת מלחמה רב זירתית באופן מרשים ויוצא דופן (שוב, למרות שגיאות המטכ"ל בניהול המלחמה בעזה), עדיין, המשבר לא רק שלא תוקן, אלא הפגיעה באמון הועמקה.
תחקירי צה"ל, שהיו אמורים להיות הרגע המכונן להובלת תהליך תיקון וחשיפת האמת, הפכו לתהליך טיוח מנוהל ומתוכנן, ובו מוביל המטכ"ל נרטיב (שקרי) ברור: הופתענו, לפני המלחמה – הדרג המדיני הוביל למדיניות הכלה, בלילה – המודיעין לא זיהה את הסימנים, ומרגע שנפתחה המתקפה – פעלנו היטב (ואפילו בהצטיינות…), הכוחות בשטח קרסו, ולכן זה לא הספיק.
7+זה התחיל בתחקיר בארי, בו במקום לשאול כמה שאלות גדולות: היכן היה צה"ל וחיל האויר? מה פיקוד הדרום והמטכ"ל עשו? מדוע מפקד אוגדה נכנס רק לקראת השעה 16:00 לפקד על הקיבוץ, ומה עשה? כיצד המסק"ר (אותו מסק"ר שביקשתי והכוונתי תו"כ הקרב במסיבת הנובה) שזיהה כ-100 מחבלים ע"ג 10 טנדרים נוסעים לבצע את הטבח בבארי לא יורה (ומוסתר לחלוטין בתחקיר!), ועוד לא מעט שאלות ונושאים לא פשוטים… צה"ל העדיף להעביר ביקורת על צוות לוחמי שלדג שלחמו בגבורה, (וגם אם יש הערות לכח טקטי – ראוי שיהיו ביחידה).
באותו הרגע, התחיל הציבור להבין (את מה שהבנתי בתוך התהליך עצמו וקראתי בתוך צה"ל לתקן) את נרטיב השקר. ההמשך ידוע, אין קהילה אחת שהוצג לה התחקיר וקיבלה אותו, קציני צה"ל ליחשו ביניהם על תחקירי שקר (אלופים שמדברים איתי, וכן קצינים רבים נוספים), ואני כמובן זעקתי זאת, בתחילה בתוך צה"ל באופן ענייני ופנימי, ומרגע שצה"ל ניסה לסכל אותי – בתקשורת ובציבור.
7+אך זה לא הפסיק שם, צה"ל לכל אורך הדרך סירב לקרוא לי להציג את הערותיי לתחקירי צה"ל, ואת תחקירי בנושאים המרכזיים ב(אי) תיפקוד צה"ל ב-7 באוקטובר עצמו. לא רק זו, גם זו, דו"צ הוציא הודעות המנסות לפגוע באמינות דבריי, והחל מסע הכפשה ורדיפה אישי כנגדי מצד צה"ל (לא יאומן כי יסופר!).
נמשיך, הרמטכ"ל הנכנס אייל זמיר ממנה את האלוף במיל סמי תורג'מן, בכדי לבחון את איכות תחקירי צה"ל. עוד ניסיון טישטוש במנדט מצומצם (מדוע לא לבחון מלא ורחב: נושאים שלא תוחקרו, הערות והשלמות לכלל התחקירים, וגיבוש מסקנות נוקבות?). אולם, בניגוד לתסריט שתוכנן, האלוף תורג'מן הגיע (ממש בדרך פלא) לאותן מסקנות שהצגתי – תחקירי המטכ"ל (5 תחקירי הליבה!) אדומים, פסולים, ונדרשים לתחקיר מחדש.
7+אני טוען גם שתחקיר הנובה ,ותחקיר פיקוד הדרום אדומים ופסולים ונדרשים לתיחקור מחדש, ותחקיר חיל האויר ונוספים – כתום, ונדרשים לתיקונים והשלמות. שוב, המשך הפגיעה באמון וקבלת חיזוק נוסף לטענותיי המקצועיות. הועדה קיבלה גם חלק מהמלצתי לתחקר נושאים נוספים כמו המדיניות שאותה הוביל המתפ"ש, אך לא את נושא הסרבנות…השפעת המערכת המשפטית הצה"לית, (אי) תיפקוד דו"צ, ועוד.
מסקנות הרמטכ"ל – פערים וקושיות, בא לתקן, יצא מקלקל
ומה עושה הרמטכ"ל אייל זמיר? תיאור קצר: מנסה לעכב את המלצות תורג'מן (מאוגוסט עד השבוע), לאחר מסירתן – מסרב לנקוט במסקנות אישיות. חוטף ביקורת ציבורית קשה, ומחליט לפרסם מסקנות אישיות.
אבל, המסקנות חסרות ביותר – היכן הרצי הלוי? היכן 3 רמטכ"לים שאחראים כ"א במידה מסוימת לחוסר מוכנות צה"ל, היכן 3 אלופי הפיקוד הקודמים (טוב, הרצי שוב אחד מהם, אייל עצמו, וטולדנו), היכן ראשי אמ"ן הקודמים?, וזה עוד מבלי לדבר לגופן של המסקנות- הדחה משירות מילואים? הערה פיקודית למפקד חיל האויר? ר' אמ"ן שהיה רח"ט מבצעים (מס' 3 בהפעלת צה"ל, באי הכנת צה"ל לפני המלחמה, בלילה וב-7 באוקטובר) יסיים תפקידו כר' אמ"ן ולא יתמודד בהמשך…ר' אמ"צ אחראי אבל רוב ההודעה עוסקת בהצטיינותו בעם כלביא ובכלל (ומבלי לגרוע בזכויותיהם האמיתיות, הנושא המדובר הוא כישלון ואסון ה-7 באוקטובר).
7+נמשיך, יום למחרת, לאחר שעם ישראל, וקציני צה"ל יוצאים מההלם של ההודעה (שאף התקשורת המגוייסת התקשתה לתת למהלך גיבוי), מודיע שר הביטחון של ישראל כי הוא הנחה את מבקר מערכת הביטחון לבחון את בחינת מסקנות תורג'מן שבחנה את תחקירי הרצי הלוי…חד גדיא? או שמא אכלנו את הדג המסריח, לקינו במלקות, וגורשנו מהעיר.
תקרת הזכוכית של האחריות, ומה המסר מניסיון הסיכול והרדיפה של תא"ל במיל. אורן סולומון?
הרצון לתקן את הכשלים המקצועיים, ופרסום מסקנות התחקירים הראשונים (דוגמת תחקיר בארי) היה אמור להיות הצעד הראשון בתהליך הריפוי. אולם, למרות קולות שונים העולים מתוך המערכת – ובראשם טענותיי בנושא התחקירים – מעלים תהיות קשות: האם צה"ל אכן מתחקר כדי לתקן, או שמא המערכת עסוקה בציפוף שורות ובהגנה על קודקודיה?
7+בכדי לזקק את טענתי, אנסח אותה כך: המערכת לא רק כשלה ב-7 באוקטובר ובזיהוי האמת במסגרת התחקירים, אלא פועלת אף באופן אקטיבי לטשטש את חלקו של הפיקוד העליון במחדל, ואף בהפעלת אמצעים חמורים של סיכול קצינים ומפקדים מבצעיים בכירים בעת מלחמה! מדובר על בעייה ערכית ומקצועית של תרבות הארגון הצבאי, המנסה לצופף שורות, ולהגן על הארגון, מול ערכי יסוד חשובים יותר: האמת, האמון, וביטחון המדינה. קשר השתיקה של בכירי צה"ל, והלשעברים צריך לעורר לא רק שאלות קשות, אלא תחקיר אמיתי, באשר לחשש מכוחה של המערכת, ומהמסר החמור אותו היא מעבירה: ביקורת מקצועית ואמת- היא סכנה אישית. במצב כזה, הסיכוי לתיקון אמיתי ושיקום האמון- נמוך עד בלתי אפשרי. נדרשת החלפת תרבות ההשתקה, בתרבות של אמת מקצועית ויושרה- והוקרה והערכה של מי שפועלים כך. העם, המשפחות השכולות, הפצועים, וקציני צה"ל מבינים היטב את הדברים. והאמת? מארץ תצמח. היא יוצאת, ותצא.
אז כיצד ניתן לתקן? מה נדרש לעשות, ולהשיב את האמון? 10 המלצות מיידיות
להנחות על הקמת 8 צוותי תחקיר חדשים בראשות אלופים במיל. ולתחקר את:
– 5 תחקירי המטכ"ל.
– תחקיר פיקוד הדרום.
– תחקיר מסיבת הנובה.
– השלמות לתחקיר חיל האויר.
להנחות על הקמת צוותי תחקיר ולתחקר את הנושאים הבאים, שלא תוחקרו:
– הסרבנות והשפעתה על כשירות צה"ל וחיל האויר, ועל פתיחת המלחמה.
– השפעת הפרקליטות הצבאית על אי הטיפול בסרבנות, הוראות הפתיחה באש לפני המלחמה וביום ה-7 באוקטובר.
– תיחקור מתפ"ש על הובלת מדיניות ההודנא, ושיח ההקלות עם חמאס.
– תפקוד דו"צ לפני וביום ה-7 באוקטובר.
– השפעות תרבותיות וערכיות על כשירות ותפקוד צה"ל.
– לקרוא לתת אלוף אורן סולומון להצגת התחקיר בפני הרמטכ"ל והמטכ"ל.
– להנחות על יישום לקחי תחקיריו, כחלק מתוכנית עבודה, ולימוד בבתי"ס לפו"ש בצה"ל, ובמפקדות המבצעיות בכלל הגזרות. לשמוע את הערותיו לכלל התחקירים, ולהנחות על השלמת הפערים.
7+– להחזיר אותי, תא"ל במיל. אורן סולומון לצה"ל, להתנצל, ולהוביל הכרה והערכה למי שפועלים למען האמת, מסר קריטי בהשבת הביטחון לקציני צה"ל לומר אמת.
– לבחון את אחריותם הצבאית- הפיקודית והמקצועית של כל מי שהיו שותפים ואחראים לאסון ה-7 באוקטובר גם לפני המלחמה, ובכלל זאת רמטכ"לים, אלופים ועוד.
– הקמת ועדת בדיקה להתנהלות צה"ל והפתיחה החקירה כנגד מפקד מבצעי בכיר, ונוספים.
– לספר את כל האמת, להתנצל בפני העם המשפחות והפצועים, לאפשר להם גישה לחומרים, תיעודים, והשלמות לשאלותיהם הנוקבות.
– הכל, "על השולחן", באומץ, כקריאת אמת לציבור ולתחילת הריפוי והתיקון של צה"ל.
7+אין לנו צה"ל אחר, ויש לנו חובה לאמת, ולתיקון, ביטחון ישראל מונח על הכף.
