במהלך היממה האחרונה היום הצטברו שורה של דיווחים המעידים על התקדמות במגעים בין ארה"ב, אוקראינה ורוסיה סביב תוכנית השלום האמריקאית לסיום המלחמה באוקראינה, זאת לצד חילוקי דעות מוצהרים, המשך התקיפות הרוסיות ותיאום ציפיות בין בעלות הברית האירופיות.
דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, מסרה כי יש צורך בשיחות נוספות בין וושינגטון, קייב ומוסקבה, וציינה שארה"ב "עשתה התקדמות אדירה" בכך שהביאה את שני הצדדים לשולחן. לדבריה, נותרו "פרטים עדינים, אך לא בלתי אפשריים", הדורשים המשך עבודה. הדברים תואמים את הצהרתו של מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, שאמר בז'נבה כי "צריך יותר זמן ממה שיש כעת".


במקביל, גורם אמריקאי אמר כי אוקראינה הסכימה עקרונית להצעה לסיום המלחמה וכי רק "פרטים קטנים" נותרו פתוחים. עם זאת, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הבהיר כי "יש עוד הרבה עבודה לפנינו". ראש הביטחון הלאומי של המדינה, רוסטם אומרוב, מסר כי הצדדים הגיעו ל"הבנה משותפת לגבי תנאי הליבה", וכי קייב מצפה לארגן ביקור של זלנסקי בארה"ב "להשלמת הצעדים הסופיים" מול נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
זלנסקי עצמו כתב כי "ישנן תוצאות מוצקות" וכי נפתחים "סיכויים רבים לשלום", זאת בעקבות השיחות עם גורמים אמריקאים בז'נבה ושיחה נוספת שקיים עם ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר. באירופה אישרו גורמים כי הוצגה טיוטה מתוקנת של התוכנית האמריקאית, לאחר שהתוכנית המקורית בת 28 הנקודות עוררה דאגה נרחבת.

התוכנית המקורית כללה 28 סעיפים, ובהם הכרה בריבונות אוקראינה; הסכם אי־תוקפנות בין רוסיה, אוקראינה ואירופה; התחייבות רוסית לא לפלוש למדינות שכנות לצד עצירת התרחבות נאט"ו; דיאלוג ביטחוני בתיווך ארה"ב; ערבויות ביטחוניות לאוקראינה; צמצום צבא אוקראינה ל־600 אלף חיילים; התחייבות חוקתית שלא להצטרף לנאט"ו; הגבלת הצבת כוחות נאט"ו באוקראינה; פריסת מטוסי קרב אירופיים בפולין; הסדר פיצוי וענישה במקרה של הפרות; פתיחת הדרך לחברות באיחוד האירופי; חבילת שיקום רחבה באוקראינה; שילוב מחודש של רוסיה בכלכלה העולמית; שימוש מוסדר בכספים רוסיים מוקפאים; הקמת קבוצת עבודה ביטחונית משותפת; עיגון רוסי של מדיניות אי־תוקפנות; הארכת אמנות הגרעין; עיגון מעמד לא גרעיני לאוקראינה; חלוקת חשמל מתחנת זפוריז'יה; התחייבות הדדית לביטול אפליה, למיגור קיצוניות ולקידום תוכניות חינוך; הכרה דה־פקטו בשליטת רוסיה על קרים, לוהנסק ודונייצק והקפאת הקו בחרסון וזפוריז'יה; שמירת החופש בנתיבי הים; הקמת ועדה הומניטרית; עריכת בחירות באוקראינה בעוד 100 יום; חנינה מלאה לכל הצדדים; הפיכת ההסכם למחייב תחת מועצת שלום בראשות טראמפ; והפסקת אש מידית לאחר נסיגה לנקודות שסוכמו.
בזירה האירופית נקבעו שלושה קווים אדומים: שמירה על שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, היעדר הגבלות על צבאה, והדגשת תפקידה של אירופה בשיקום המדינה ובמסגרת ההסכם העתידי. בתוך כך, ראשי מדינות אירופה, בהם סטארמר ומקרון, צפויים לשיחת ועידה של "קואליציית בעלי הרצון" כדי לדון בתוכנית המעודכנת ובהמשך הדרך.
במקביל לשיחות, התקפות רוסיות כבדות נמשכו: שבעה בני אדם נהרגו ו-13 נפצעו בקייב לאחר ירי של 22 טילים ו-260 רחפנים. תושבי העיר הביעו פסימיות ביחס לסיכויי ההסכם, וציינו כי הצעת השלום עלולה להיות "גרועה אף יותר" מהמציאות הנוכחית.

בזירה הבינלאומית, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר כי כל תוכנית מתוקנת חייבת לשקף את "הרוח והאות" של השיחות בין טראמפ לפוטין בפסגת אלסקה. לדבריו, רוסיה ממתינה לגרסה הרשמית המעודכנת וטוענת כי אירופה ואוקראינה מנסות "לעוות" את התוכנית המקורית. הקרמלין הוסיף כי הטיוטה בת 28 הנקודות יכולה לשמש "בסיס טוב" למשא ומתן, אך הודה שקיים "טירוף מידע" סביב הנושא.
במקביל לשיחות באבו דאבי בין מזכיר הצבא האמריקאי, דן דריסקול, לנציגים רוסים, הדגיש דובר הקרמלין דימיטרי פסקוב כי למוסקבה "אין מה לדווח" וכי היא ממתינה לקבלת גרסה מתוקנת בצורה רשמית. בצד האוקראיני הביעו גורמי ביטחון ספק רב לגבי האפשרות להגיע להסכם בשלב זה, בטענה כי רוסיה אינה מוכנה להתפשר ומשתמשת בדיפלומטיה ככלי מלחמה.

גם מדינות נוספות באזור מדווחות על השפעות העימות: מולדובה דיווחה כי שישה רחפנים חדרו למרחב האווירי שלה במהלך התקיפות הרוסיות על אוקראינה, ואחד מהם אף נפל על גג בית בצפון המדינה. רומניה, שבתחומה חדר לפחות רחפן רוסי אחד, הזניקה מטוסי קרב של נאט"ו.
במקביל, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגיע לקירגיזסטן לקראת פסגת הברית הצבאית CSTO, שם ייפגש עם מנהיגי מדינות אזוריות על רקע מה שמוגדר במוסקבה כ"ניסיון מערבי להשפיע על תהליך השלום".
לאור ההתפתחויות, השיחות בארה"ב, באירופה ובמזרח התיכון ממשיכות להתכנס לכיוון ניסיון לעיצוב מתווה מוסכם, אולם הפערים בין הגרסאות, ההצהרות הסותרות והקרבות בשטח משאירים את הסיכוי להסכם עדיין לא ברור.
