לאור העובדה שמספר התקריות האנטישמיות איתן מתמודדת הקהילה היהודית בצרפת, ובאירופה כולה – עדיין גבוה במיוחד, קולות נדירים של הגיון בממשלות השונות ברחבי היבשת מהווים סוג של נחמה. אין ספק שבמצב הבעייתי, איך לומר, בהיבט הזה, איתו מתמודדת צרפת של מקרון, מהווה השרה לשוויון חברתי והממונה בין היתר על המאבק באנטישמיות אורור ברג'ה קול שכזה.
בימים האחרונים נאמה במהלך ועידת ראשי הערים נגד האנטישמיות שערכה התנועה למאבק באנטישמיות בפריז (CAM). לצד פאנלים ואירועים רשמיים ששמרו על גינונים ממלכתיים, דבריה של השרה שמתכתבים עם רצף של התבטאויות דומות בעבר השאירו רושם: "יותר מ-1,200 בני אדם נרצחו ב-7 באוקטובר, ביניהם 51 צרפתים".
1+לדבריה, "מה שהתחיל באותו היום, נמשך ל-8 באוקטובר ולימים שלאחר מכן. בצרפת נוצר גל חדש של אנטישמיות, שמתחבא לעתים מאחורי שנאה תהומית לישראל. מילים מצדיקות, מכחישות, מקטינות את ממדי הטבח ההוא ומאשימות את הקורבנות שלו. באירופה של היום ילדים יהודים מפחדים לצאת לרחוב, ההורים שלהם מתחבאים בבית ומשנים את השמות שלהם, את הזהות שלהם".
ברג'ה הפנתה את האצבע המאשימה כלפי מפלגת השמאל הקיצוני בצרפת, "צרפת בלתי כנועה" (LFI). בדברים שכתבה ברשת ואמרה באספה הלאומית הרחיבה: "בצרפת, האנטישמיות החדשה מורכבת מ-3 אותיות: L, F, I (שם מפלגת השמאל הקיצוני). זו מפלגה אנטישמית".
En France, le nouvel antisémitisme s'écrit en 3 lettres : L-F-I.
Je persiste et je signe.LFI est passionnément antisémite.
— Aurore Bergé (@auroreberge) November 6, 2025
דבריה זכו להד רב, ולתגובות שנאה מטעם חברי מפלגה, אותה מוביל ז׳אן לוק מלנשון. כזכור, המפלגה שוללת את קיומה של מדינת ישראל בתצורתה הנוכחית. אחדים מחבריה, ביניהם חברת הפרלמנט האירופי רימה חסאן תומכים בחמאס, כאשר היא אף חגגה את ההוצאות להורג שזה מבצע ברצועת עזה. אחרים סירבו לגנות את רצח 2 הדיפלומטים הישראלים בוושינגטון לפני כשנה.
"אני רוצה להיות ברורה", המשיכה ברג'ה, "אנחנו לא נלחמים באנטישמיות על ידי הקטנתה, או האשמת קיומה ביהודים או בישראל – אלא רק באמצעות פעולות ומעשים".
1+עמדתה נחשבת לתקיפה במיוחד. כזכור, שגריר צרפת בישראל פרדריק ז'ורנס דווקא קשר בעבר בין מגפת האנטישמיות במולדתו לבין פעולות הממשלה בעזה. דבריה נחשבים לחריגים גם בממשלה הנוכחית בצרפת – שלחבריה נוח יותר דווקא להאשים את מפלגת הימין, האיחוד הלאומי, כגורם האחראי.
במחצית הראשונה של שנת 2025 נרשמו לפחות 646 תקריות אנטישמיות ברחבי צרפת, ירידה קלה לעומת נתוני 2024 והמחצית השנייה של שנת 2023.
