שומר חומות 2 בדרך והשאלה היא לא אם, אלא איך נגיע לשם? כמי ששירת שלושה עשורים במשטרת ישראל וכמי שפיקד על יחידות בילוש ומודיעין בדרום ובירושלים, ראיתי מקרוב את מה שהרבה פוליטיקאים מסרבים להודות בו: הסכנה הגדולה ביותר לביטחון ישראל לא נמצאת מאחורי הגדר, היא מתפתחת בתוכנו. הדרום, הערים המעורבות, המשולש ומזרח ירושלים יוצרים כיום איום שהמדינה עדיין מתקשה להגדיר במילים. מדובר באוכלוסייה גדולה, חמושה, מאורגנת ובעלת סנטימנט פלשתיני מובהק, עם גישה חופשית לכל רחבי מדינת ישראל.
מזרח ירושלים: תעודת זהות כחולה ולב פלשתיני
במזרח ירושלים חיים כ-380 אלף ערבים, כ-300 אלף מהם פלשתינים בעלי תושבות ארעית עם תעודת זהות כחולה. לא מעט מהם עובדים במוסדות ישראליים, בבתי החולים, בבניין, בתחבורה. אבל מבחינת זהות, ואני אומר זאת כמי שחווה את השטח מקרוב, מדובר באוכלוסייה ערבית עוינת ומסוכנת. הדגלים, השיח, הרשתות, הכל מצביע על ניתוק כמעט מוחלט מהמדינה, ובכל אירוע ביטחוני, הם הראשונים להתלקח.

הערים המעורבות: מי שלא הבין את שומר חומות 1, לא מבין מהי אזהרה מוקדמת
ראינו את הלהבות בלוד, את הלינצ'ים בעכו, את הירי ביפו. ראינו ערבים, אזרחים ישראלים, בעלי תעודת זהות כחולה, הופכים בין רגע לכוח עוין. לא בגלל מצוקה כלכלית, ולא בגלל "מתחים בין קהילות", אלא בגלל הזדהות לאומית פלשתינית, נטולת מחויבות למדינה. מי שחושב שזה לא יחזור, פשוט לא רואה את מה שהעין המקצועית הרגישה שלי רואה.
הדרום: הפצצה רק הולכת וגדלה
שירתתי בדרום כשלוש וחצי שנים כמפקד יחידת בילוש מודיעין וחקירות. הובלתי פעילות בילוש במגזר הערבי – חיפושים, מעצרים, פעולות מודיעיניות מורכבות וחקירות. מה שראיתי שם, היום כבר אי אפשר להכחיש: התחמשות פראית של גורמים בדואיים, השתלטות חמולתית על אדמות מדינה וחיבור הדוק לגורמי טרור בעזה וביו"ש דרך הברחות ונישואי חוץ.

החמור מכול, איחודי משפחות עם עזתים ופלשתינים מיו"ש, שמכניסים לישראל אוכלוסייה עוינת בתוך מסגרת חוקית. אני פגשתי את זה בשטח. ראיתי ילדים לאבות בדואים ולאמהות עזתיות ומיו"ש וההפך, שנולדו בישראל וקיבלו תעודת זהות כחולה, אבל גדלו על דגל, נרטיב, שפה וסנטימנט פלשתיני, לא ישראלי.
הם מהווים היום את אחת האוכלוסיות המסוכנות במדינה. מדובר בצעירים פלשץינים, בדואים בעלי תעודת זהות כחולה, עם חופש תנועה מלא ונגישות לנשק. זו פצצה מתקתקת, ואני לא מדבר במטאפורה.
שומר חומות 2: הפעם זאת לא תהיה רק התפרעות, זו תהיה חזית פנימית משמעותית
כאיש בעל אוריינטציה מודיעינית, אני אומר זאת בלי למצמץ: בתרחיש הבא, אנחנו עומדים מול שלושה כוחות. ערביי מזרח ירושלים, כ-300 אלף תושבים ארעיים עם סנטימנט פלשתיני מובהק. ערביי הערים המעורבות והלא מעורבות במרכז ובצפון, אזרחי ישראל שהוכיחו כבר שהם מוכנים לשרוף, לירות ולבצע לינצ'ים. והדור הצעיר העברייני של הבדואים הרדיקליים בנגב שהם אזרחי ישראל, חמושים, מחוברים ליו"ש, שגדלו על הסנטימנט הפלשתיני ומזדהים עם הנרטיב שלו.
אם שלושת הכוחות האלה ידליקו בו זמנית את המחאה האלימה, אנחנו נקבל שומר חומות 2 על סטרואידים. אף כוח ביטחוני בישראל לא ערוך אליו בצורה מיטבית, וזאת בלשון המעטה. זה לא יהיה עוד לילה של בקבוקי תבערה, זה יהיה מאבק על שליטה פנימית, על שליטה בצירי תנועה, על הגישה ליישובים, על התנועה של שירותי חירום והגישה למרכזים רפואיים, מאבק על ריבונות בתוך גבולות המדינה. ואם נשים את היד על הלב ונאמר את האמת? אנחנו לא מוכנים לזה!
בממשלה ובמסגרות הביטחוניות מנהלים את הדיון הלא נכון. במקום להבין שמדובר באיום ביטחוני, מגדירים את זה כ"בעיה חברתית". במקום לטפל בשורש, עדיין ממשיכים לאפשר איחודי משפחות עם אוכלוסיות עוינות (אמנם בצורה הרבה יותר מדודה וזהירה מבעבר). חייבים לאמר בהגינות, בדרום הארץ יש אזורים שלמים בהם המשילות הישראלית פשוט לא קיימת, במקום אכיפה חסרת רחמים.

אני אומר זאת כאיש מודיעין לשעבר ששירת בדרום ובירושלים שנים רבות: האיום הפנימי גדול לא פחות מהאיום החיצוני ובמובנים מסוימים מסוכן ממנו. אם לא נגדיר את המציאות, המציאות תגדיר אותנו! ישראל חייבת להבין, המשבר הבא לא יגיע מעזה, הוא יגיע מלוד, מרהט ויתר ההתיישבויות הבדואיות בדרום, משועאפט ויתר הכפרים המזרח-ירושלמים ומהכפרים הערבים במשולש וצפון הארץ.
זה הזמן לבלום איחודי משפחות עם יו"ש ועזה לחלוטין. להפעיל אכיפה משטרתית חסרת תקדים כזו שלא נראתה מעולם בדרום, במשולש, בצפון ובמזרח ירושלים. להחזיר משילות מלאה, ללא אזורים אקס טריטוריאליים, ולחבר כל מידע מודיעיני על סנטימנט פלשתיני פעיל לאופרציה מבצעית בשטח. כי בפעם הבאה, זה לא יהיה גל אלימות, זו תהיה חזית פנימית של ממש.
אני אומר זאת לא מתוך פרשנות אלא מתוך ניסיון של עשרות שנים בהתחככות יומיומית עם אותם גורמים ערביים עוינים ברחובות. שומר חומות 2 הוא לא שאלה של "אם", הוא שאלה של "מתי". והשאלה החשובה באמת היא, אם נהיה מוכנים? עפ"י התרשמותי מרמת המוכנות של המערכות הביטחוניות – צבא, שב"כ ומשטרה, אנחנו רחוקים מלהיות מוכנים, ואם אותי המציאות הזו מדאיגה מאוד, היא צריכה להדאיג את כל תושבי ישראל היהודים.
