"אין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי", קבעה היועמשי"ת גלי בהרב מיארה בדיון ממשלתי סוער בנושא ה"אכיפה הבררנית" של הפרקליטות, המשטרה והיועמשי"ת אי שם בחודש יולי 2023. והשופט אהרן ברק קבע בפסק דין עוד משנת 1988: "אכן, אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה".
תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם. אכיפה בררנית היא תופעה שמסכנת את יסודות שלטון החוק והאמון הציבורי במוסדות המדינה. כאשר מערכת אכיפת החוק נוקטת בגישה סלקטיבית כלפי קבוצות שונות על בסיס זהות פוליטית, השקפה או שיוך חברתי, מתערער עקרון השוויון בפני החוק – הבסיס לכל מערכת משפט דמוקרטית.
11+לאחר שראש הממשלה נתניהו פתח את אותה הישיבה במילותיו: "אכיפה בררנית היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה", תקפו השרים בזה אחר זה את בהרב-מיארה. בתום ישיבה שארכה חמש שעות, אישרה הממשלה הצעה שמנחה את היועמ"שית לפרט בכתב נוסח כתוב של הנחיותיה בעניין חסימות ומדיניות אכיפה ביחס להפגנות מחוץ לבתי נבחרי ציבור, לרבות במקרים שבהם יש פגיעה בביטחון המדינה כפי שהגדיר זאת המל"ל. הזכות לשוויון היא זכות יסוד במשפט הישראלי המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך, גם למדינה אסור לנקוט בחוסר שוויון ולכן עליה לאכוף את החוק באופן שוויוני על כל אזרחיה. אכיפה סלקטיבית בלתי שוויונית אשר פוגעת בתחושת הצדק עלולה להוות אכיפה בררנית פסולה ולהוביל לטענת הגנה מן הצדק.
באותה ישיבה סוערת טענו כמה שרים כי בתקופת ההתנתקות נעצרו ונכלאו אלפי אזרחים על זה שלא צייתו לשוטרים או אף נעצרו על כוונתם לצאת להפגין עוד בטרם הגיעו ליעד עצמו!. נערים ונערות בני 12-16 נעצרו ונכלאו כמה ימים על התקהלות לא חוקית. התחושה והתסכול של שרי ממשלת ישראל בפגישה זו היתה כי "אין דין ואין דיין", ויש מספר מעליב של כ- 572 עצורים ומתוכם הוגשו רק שלושה כתבי אישום!! (למועד חודש יולי 23). השר לבט"פ הזכיר לנוכחים כי "בית המשפט כבר קבע שאכיפה בררנית מסכנת את שלטון החוק הישיבה כאן היא לא לשחרר קיטור, אלא לקבל החלטה כמו שקיבלו בממשלה בהתנתקות".
11+לטענה שמערכות האכיפה פועלות באוזלת יד מול תופעת "הסרבנות", סיכם ראש הממשלה נתניהו: "אתם לא מטפלים ולא עושים כלום מול הגורמים שמסיתים לסרבנות ואי-שירות בצה"ל, מול הגורמים שפועלים להמרדה. זה חוסר מעש מוחלט, זה מהווה פגיעה בביטחון המדינה".
בשנים האחרונות עולות באופן תכוף ותדיר הטענות בדבר "זעזוע סלקטיבי" מצד גורמי השמאל הן בזירה הפוליטית ובעיקר בזירה התקשורתית לצד "אכיפה בררנית" בולטת מצד גורמי האכיפה והפרקליטות בעיקר כנגד כל מה שקרוב לנתניהו ולימין בישראל. טענות אלו לצד התגברות האלימות הפיזית והמילולית של מפגיני שמאל בישראל הן נושא מורכב, לכל זאת קיימת השפעה מיידית עם משמעות היסטורית פוליטית של מחאות ארגוני השמאל בתקופה הנוכחית. הטענה היא שחלק ניכר מהשמאל הישראלי ובעיקר מכלי תקשורת המחבקים אותו כנגד הממשלה ונתניהו מדגישים אירועים או פגיעות בודדות שנגרמו על ידי מפגיני ימין, וממזערים עד מתעלמים ממאות פגיעות ואירועי תקיפה אלימים שבאים דווקא מנציגי מחנה השמאל.
11+יש מי שטוען כי הממסד (משטרה, ביטחון) נוקט מדיניות פחות זהירה כלפי השמאל כי יש אינטרס פוליטי משותף לחלק מגורמי ההשפעה בגופים הללו לצד חשש מהתגברות תופעת הגשת התלונות מצד אותם מפגינים המאיימים נגד שוטרים כדי להלך עליהם אימים מול מח"ש ולעצור את התקדמותם במשטרה כך בדיוק טוענים אותם מפגינים בפניהם ללא מורא וללא חשש.
צריך להיות הגון ולהזכיר כי חלק מפעילי השמאל הבולטים עומדים על עקרון של התנגדות לא־אלימה בהפגנות שלהם, עם זאת, יש מקרים רבים בעיקר בשנים האחרונות של מחאות המסתיימות במתחים ואלימות, זו תופעה של "אנרכיזם שמאלני" המטיף לכאוס, למרד, לפגיעה בסמלי השלטון, לעידוד תופעת אי ההתנדבות – אי התייצבות לשירות מילואים עד כדי עידוד הסרבנות ופגיעה בצה"ל- כל אלו מאיימים על שלום הציבור, ביטחון המדינה ויציבות הדמוקרטיה בישראל.
11+חלק לא קטן במדיה עם דגש על כלי תקשורת מסוימים כגון (ערוצי 12-13 עיתון הארץ, ידיעות ועוד) מבליט בעוצמה רבה יותר כל אירוע מחאה או אלימות מצד גורמי ימין, ופחות את זו מצד גורמי השמאל. זה נובע מחשש פוליטי ואינטרס משותף מול מפגיני השמאל להבליט את אלימות נציגי הימין כדי לגייס תמיכה ציבורית פוליטית נגדם במטרה להפיל את ממשלת נתניהו. לצערינו, יש מעט מאוד ביקורת בתוך השמאל עצמו, מפעילים המתנערים מאלימות קיצונית זו של חבריהם, ומדגישים שהמחאות שלהם הן בעיקר על ערכים של שלום, צדק חברתי וזכויות אדם. המחאה השמאלית בישראל התמקדה בעבר במאבקים על הכיבוש, על זכויות הפלשתינים, נגד מדיניות הממשלה, או השפעת מלחמה כזו או אחרת.
בעבר הקריאה לשלום ולסיום הכיבוש הישראלי היתה חלק מרכזי מכל הפגנות השמאל שהלך והצטמצם בכוחו הפוליטי ובהשפעתו בשטח מה שגרם לנציגיו לחצות קווים אדומים ולעבור על החוק בגלוי פעמים רבות והכל בתחושת בטחון עצמי, תמיכה וגיבוי משפטי מלא מלמעלה.
11+מקרה העיתונאי גיא פלג כדוגמא לצביעות מהי?
פלג שאמר בעבר בימי הצעת הרפורמה המשפטית: "ברמה האישית אני מאוד מאוד אוהב את זה, כי אני מאוד לא אוהב שהשמאל…מנומס…ועדין. אני חושב שכשמאיימים לעשות הפיכה שלטונית צריכים להתעורר, וצריכים להיות קולניים, וצריכים להטריד את מנוחתם של אלה שרוצים לחטוף לנו את המדינה". כאשר שאלת ההטרדות והרדיפה של גורמים מהימין על ידי אנשי שמאל ומתנגדי הממשלה, עלתה לשיח הציבורי. גורמים רבים בתקשורת ובעיקר בערוץ 12 הזדעקו לאחר שפעיל ימין חסם את רכבו של העיתונאי גיא פלג בטענה של מימוש זכותו להפגין על פי הצהרת היועמשי"ת למחאה אפקטיבית ללא אלימות -מול אותו גיא פלג שקרא לחסום פוליטיקאים והגיב בסרקזם מזלזל כשמפגיני השמאל חסמו את אשת ראש הממשלה שרה נתניהו במספרה במשך שעות במילים: "אוי אוי אוי" . הוא ציפה שכל גורמי התקשורת יגנו את המעשה ויתמכו בעמדתו, אך עמיתו לערוץ 12 העיתונאי עמית סגל התפוצץ עליו והזכיר לו: "אתה מבלבל את המוח! אתם לא קוליגיאלים! לא הגנתם עלי אפילו פעם אחת כשחסמו אותי יום יום בדרך לאולפן".
11+נוסיף כי בעשרות מקרים של אלימות פוגענית מצד מפגיני השמאל כנגד כתבי ופרשני ערוץ 14 ואני מעיד כי חשתי זאת אישית בהתקפת מקלות דגלים מצד מפגינים על עמדת שידור שלנו עם שרה בק מרחוב בלפור בירושלים, או בפרסום הידיעה מדאיגה כי גורם שמאל איים לפגוע בשלושה אנשי תקשורת מובילים בערוץ 14 ינון מגל, יעקב ברדוגו ומגי טביב לא שמענו אז את קולות המחאה מהצד השני בתקשורת כנגד אירועי אלימות אלו. גיא פלג וחבריו בתקשורת מרגישים בנוח לחרוץ גורלות באולפנים, לתמוך ברדיפת נבחרי ציבור מהימין ולשתוק מול רדיפת אזרחים תמימים, כעת הוא וחבריו מתלוננים שהם מאוימים מצד קומץ מפגיני ימין בלתי מזיקים שהעזו לחסום להם את רכבם לכמה דקות.
לצערנו, בשנים האחרונות השמאל אימץ את תיאוריית "רק לא ביבי" ומפגין בהמוניו כנגד כל יוזמה וכל צעד של נתניהו וממשלתו בעיקר ליד ביתו תוך הפצת איומים לפגיעה בראש הממשלה, בשריו ובבני משפחתו. מחאות שהחלו ממחאת "יוקר המחיה", עובר למחאת ההתנגדות לחיסונים משם למחאת עסקת הצוללות ומשם למחאת המלחמה בעזה והטבח באוקטובר עד למחאת מטה החטופים שנשלטה ברובה על ידי נציגי שמאל שלטענת גורמים רבים "חטפו" את הורי החטופים והשתמשו בחלקם הגדול כנגד הממשלה והעומד בראשה. כל זאת, ללא כל קשר אמיתי לתועלת מדינית, ביטחונית, כלכלית וחברתית כאשר אותם מנהיגי מחאה ופוליטיקאים כושלים מהשמאל יצאו בכל שבוע לצמתים ולזירות המחאה והחליפו את המסרים בכל הפגנה ללא קו עקבי וממוקד. מהלכי המחאה הללו החמירו עד כדי כך שהשמאל בעיקר האנרכיסטי "שוכח" בעיני חלקים רבים בציבור את סכנות הביטחון, או מתעלם מדאגות משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן במלחמה לצד פצעים של אזרחים ישראלים שנפגעו במלחמות או בפיגועי טרור.
11+בלט הדבר בעיקר מיד לאחר אירוע טבח השביעי לאוקטובר בימי הלחימה המורכבים בשש גזרות לחימה מול ארגוני טרור ומדינות אויב. בשנתיים האחרונות פעלו גורמים רבים בשמאל כנגד הממשלה והעומד בראשה עד כדי פגיעה במטרות המלחמה, כדי לפגוע ולהפיל את ממשלת נתניהו זו אחת הטענות לסלקטיביות ברגשות ופעולות פוליטיות בשטח מצד חלק ניכר מהשמאל הישראלי. מהמפורסמות בהפגנות היו כיכרות המחאה כנגד הממשלה במחאת בלפור מול מעון ראש הממשלה בירושלים, ואת מחאות קפלן/כיכר החטופים בתל־אביב שהפכו למוקדי מחאה קבועים, עם עשרות אלפי משתתפים בתקופות שונות. בכל אחת מהזירות הללו התרחשו אירועים שבהם התנהלו טקסי נאומי הסתה כנגד הממשלה והעומד בראשה וכשהאירוע הסתיים ברוב המקרים ה"מחאה" וה"הפגנה" הפכה להתקפה אלימה ומתוחה שכללה בין השאר עימותים קשים עם המשטרה, חסימות כבישים ודרכים בסביבת קפלן בתל אביב ובלפור בירושלים לצד הקמת אוהלי מחאה בצידי הדרכים, הצתת צמיגים ועצים, פגיעה במשתמשי הדרך וחסימתם באלימות, עימותים שבהם המשטרה נאלצה להשתמש בכוח כנגד אותם מפגינים סוררים ועבריינים.
מפקדי המשטרה הוציאו צווים ואזהרות למארגני ההפגנות האלימות בקפלן ובלפור על חסימת כבישים, צווי הרחקה, ולעתים הגבלות על קיום המחאות עצמן. מאידך היו גם כמה דיווחים מצד מפגיני השמאל על מעצרים שניתנו להן יחס כוחני מצד כוחות הביטחון. אך כדאי להזכיר כאן שבזמן שמפגיני השמאל נזכרו לזעוק על השימוש של המשטרה באמצעי פיזור הפגנות כואבים כמו מכתזיות, שימוש בגז ואלות, הם שכחו שהציבור החרדי, הציבור התיישבותי וקבוצות נוספות מתמודדים כבר שנים ארוכות עם הנזקים שנגרמו להם כתוצאה משימוש פוגעני זה, אותם מפגיני שמאל לא הרימו גבה ולא זעקו לטובתם אז.
11+בשנים האחרונות השמאל הישראלי חוצה כל גבול ממלכתי בהפגנותיו כנגד פעולות הממשלה. בין אם מדובר בחסימת מאות אלפי אזרחים בדרכים, הצתה והרס של רכוש ציבורי, עד להטרדה מאיימת, תקיפה ורדיפה של אנשי ציבור, משפחותיהם, וארגוני ימין אזרחיים. זכור לכולנו אירוע התקיפה של הנהלת פורום קהלת, ארגון מדיניות ומחשבה אזרחי שנחסם באגרסיביות בקונצרטינות , בסלעים, ובשקי מלט ומנהלו הותקף פיזית והושפל על ידי נציגי הארגון הקיצוני "אחים לנשק".
כולנו נוכחנו לצפות בפצצות תאורה מסכנות ששוגרו לביתו של ראש הממשלה בקיסריה על ידי אותם גורמי שמאל אנרכיסטי, ורק לאחרונה זכינו לצפות באירוע טרור אזרחי במטרה לפגוע בראש הממשלה ומשפחתו בדמות "טבעת אש" שהוצתה במקביל על ידי כמה חברים מאותו ארגון בשכונת מגורים בלב ירושלים, אשר הציתה פחים, רכוש ציבורי ופרטי, הכולל גם מכונית של לוחם מילואים שעד היום לא פוצה על הנזקים שגרמו לו אותם חברי ארגון הטרור האזרחי שנעצרו ושוחררו מאז. ומה עשו ראשי האופוזיציה יאיר גולן ושות' המפגינים? עברו להפגין מול בית המעצר בו שהו חבריהם העבריינים בדרישה לשחרורם המיידי.
11+אירוע נוסף בו המפגין האנרכיסט דן אהרונסון "חבט עם מוט דגל בשמשה האחורית של הרכב", שניפץ שמשת רכב בהפגנה סמוך לכנסת כשברכב ישבו ילדים קטנים שנקלעו למצוקה קשה ביחד עם אימם, לנאשם הזה יוחסו עבירות של התקהלות אסורה והיזק בזדון.
ואכיפה בררנית נוספת? פעילי 'אם תרצו' הפגינו מול ביתו של השופט עמית ופונו מיד ע"י המשטרה, מה שלא קרה לפעילי השמאל שחסמו בבריונות את ביתה של ח"כ טלי גוטליב עם ילדה בעלת צרכים מיוחדים וכלום לא קרה להם, או פעילי שמאל שרדפו אחרי השר קיש ובנו ואיימו עליהם, פעילת שמאל שהיכתה את השר דיכטר במקל בראשו ועד חסימה של פעילי שמאל את רכבו של שר המשפטים לוין בפחי אשפה שהוטחו על מכוניתו וסיכנו אותו ואת צוותו.
ואז כשקם לו בצורה ספונטנית גורם כמעט בודד מתוך שורות הימין שאומר דבר פשוט מאין כמותו, "אם הם יכולים, אז גם אנחנו יכולים" ופועל בטעימה מאותה פעילות נגדם- במקום לחסום מיליונים בכבישים ראשיים , חוסמים כמה בודדים ועשרות ביציאה מהחניה. במקום לרדוף אזרחים תמימים ברחובות עם מגפונים, חצוצרות וקריאות בושה, נצמדים לאדם אחד, אחראי ישיר לטענותיהם, חמושים בטלפון, ושואלים אותו לפשר התנהלותו בעוקצנות ללא אלימות כלל.
11+ושוב, דפוס הבכי והנהי של אותם גורמי שמאל חוזר על עצמו הם מגיבים בהלם מוחלט כי לא ציפו לתגובה הולמת מהצד השני ונקלעים ממש לבהלה תהומית. ואז אותו פעיל הימין מרדכי דוד עוכב פעמיים לחקירה על ידי המשטרה רק השבוע לאחר שחסם את רכבו של ח"כ גלעד קריב וקודם לכן חסם את גיא פלג ביציאתו מהרצאה. כולנו זוכרים את הסיבה הצבועה והמצוצה מהאצבע שנתן יאיר לפיד "שמדובר בזמנים שונים ואנשים שונים" כדי להצדיק את העוולות שהם עושים, ובציניות זו מציף השמאל בישראל בסיוע חבריו בתקשורת ובפרקליטות את השיח הציבורי בהסתה והתקפות ארסיות כנגד גורמי הימין. גיא פלג כמו שאר חבריו לשמאל, מתנהגים בצביעות אין סופית, אך גרוע מכל, בזלזול מוחלט באינטליגנציה של כל הישראלים. ללא ספק הוא יודע שהוא משלם מחיר על מהלכים שהוא דחף והסית להם, הבעיה שהם מתכחשים לזכות הצד השני להגיב כמותם.
לקראת שקיפות על פעולות המשטרה והפרקליטות נגד מפגינים?
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקדם חוק שנועד לפקח על פעולות אכיפה כלפי מפגינים, על פי חלוקה לאוכלוסיות שונות. את החוק יזם חבר הכנסת משה רוט (מיהדות התורה), כשהוא יוצא מתוך נקודת הנחה כי האוכלוסיות המופלות ביחס לנושא ההפגנות הן הציבור החרדי, קהילת יוצאי אתיופיה וציבור המתנחלים. הצעת החוק נועדה לקבוע מושכלות יסוד לפיהן הזכות להפגין שמורה לכולם כאחד והיחס למפגינים חייב להיות זהה לכל האוכלוסיות, כמו כן, הצעת החוק מחייבת את מערכת אכיפת החוק, קרי הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, לדווח לכנסת אחת לחצי שנה, על כל העיכובים, החקירות, המעצרים, גניזת התיקים וכתבי האישום בקשר להפגנות בפירוט לפי אוכלוסיות ומיקום ההפגנה. נקוה שזה ישפר את המצב בשטח.
11+כאשר היועמ"שית בהרב מיארה הסבירה באותו דיון ממשלתי חשוב "שאין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי". דבריה המזעזעים הקפיצו את רה"מ נתניהו שהגיב לה: "זה משפט מטלטל מה שאמרת". הטענות על “זעזוע סלקטיבי” מצד ארגוני ונציגי השמאל בישראל אינה חסרת יסוד יש דוגמאות רבות שניתן להזכיר, וגם יש ביקורת ציבורית ופוליטית בנושא. יחד עם זאת, נכון שלא כל פעיל או מפגין שמאל הוא אלים, וחלק ניכר מהמחאות השמאליות הן במרכיב בסיסי של התנגדות לא־אלימה, אך לצערינו נוכחנו לדעת כי הפגנות רבות אלו מתחילות בטקסי נאומים שחלקם משלהבים את המפגינים ומסיתים אותם כך שמרגע שמסתיים לו האירוע הרשמי וחלק מהמפגינים שב לביתו, חלק לא קטן ומדובר בכמה מאות ואלפים שנותר בשטח ומחמיר את תגובותיו האלימות.
הדבר חוזר על עצמו תדיר, כמעט יום יום. השמאל פורץ גבול חברתי-תרבותי, מענה בעזרתו אזרחים ורודף מכל הבא ליד, מרסק באכזריות את זכויותיהם של הרבים למען המיעוט, למען "הטוב העליון" אליו השמאל משתייך בגאווה למעמדו הדורסני. אחר כך, קם גורם מתוך שורות הימין שאומר דבר פשוט מאין כמותו, "אם הם יכולים, אז גם אנחנו" ומתחיל להפעיל את אותה פעילות, בזעיר אנפין. באופן מדויק מדוד יותר ורחום יותר. אבל גם גיא פלג שהבאנו את מקרהו לעיל, הוא וגם שאר חבריו לשמאל, בטוחים שכולנו מטומטמים למה? כי הם קוראים לכולנו להזדעזע מהמעשה שלכאורה תמכו בו במשך שנים וכעת הגיע לפתחם, כי הם אלו שמרגישים כבעלי הבית במדינה, הם אלו שקובעים את הגבולות ומציבים אותם כרצונם, ורק הם אלו שיכולים לפרוץ את אותם גבולות לבחירתם והעדפתם הפוליטית והאישית.
11+הצביעות של אותם גורמי תקשורת ופוליטיקה מהצד השמאלי של המפה התפתחה בשנים האחרונות למנגנון פסיכולוגי להגנה על זהותם הפוליטית והאישית. הם באמת מאמינים שהם הצד הנאור והמוסרי בישראל, ולכן כל מה שמשרת את המחנה שלהם נתפס כ"צודק", וכל מה שמשרת את הצד השני נתפס כ"חשוך" "לא משכיל" ו"נמוך". העיוורון הסלקטיבי לעובדות שמערער על הנרטיב אותו קידמו בתחבולות מאז המהפיכה המשפטית של ברק מוביל את רובם לזעזוע סלקטיבי בדיווחים שלהם למציאות האמיתית בשטח.
