אתם בקמפיין. "הם בקמפיין". "זה קמפיין". "עושים קמפיין על הראש שלו". אז מהו אותו "קמפיין" שאנחנו שוחים בתוכו, מוקפים בו, שואפים את אדיו ומהונדסים תודעתית על ידו? בטור הקודם, נתתי הצצה קטנה למפעל הנקניקיות של עולם הקמפיינים, הן הפוליטיים והן המסחריים, והיום נתחיל בצלילה לעומק.
לקראת בחירות 2026: מה הקשר בין נקניקיות לדעה הפוליטית שלכם?
קמפיין הוא "מסע". מערכה מתוכננת בזמן ומקום מסוימים. במקור, 'קמפיין' הוא לא סתם מסע, אלא מערכה שלמה – רצף פעולות שנועדו להביא לניצחון במלחמה אחת מוגדרת. לפני שיוצאים למלחמה, יש צורך לתכנן את המהלכים, לזקק את מטרת המלחמה, לבדוק את כמות המשאבים שיש לקראת המסע, האנשים, הנשק שישמש את המערכה אל מול האויב, סוג האויב, מטרתו, חוזקותיו וחולשותיו. יש להתחשב בכמות הזמן שאמור להתבצע המסע, מהו הזמן הטוב ביותר לצאת למסע, איזה מודיעין יש על האויב, מה האויב יודע עליי, מה נחשב ניצחון או תבוסה.
כל האלגוריה הזו מתורגמת בצורה יפה לעולם הקמפיינים היום, בין אם מסחריים לצרכי מכירת מוצר, תודעתיים לצרכי מכירת או דחיפת רעיון, מהלך פוליטי ושינוי חשיבה (הנדסת תודעה), או פוליטיים לצרכי מכירת מפלגה או פוליטיקאי זה או אחר. בשני הראשונים אני עוסק ביום-יום, ובאחרון – בזמני בחירות. אשתדל לכוון את דבריי להנדסת התודעה והפוליטיקה בישראל.
כל גוף ציבורי, עמותה, פוליטיקאי, מפלגה או מלכ"ר מנסים לנגוס לנו בתשומת הלב בכל רגע נתון ולתת את הפלט שלהם לענייני דיומא. זמן האוויר שלנו מוגבל, הזמן מוגבל, המשאבים מוגבלים וכולם רוצים להיות בתודעה הכללית עם הפתרון, האינפוט או הרצון לשנות. זמן המערכה מוגבל וצריך המון ניצחונות קטנים.
2+כל אחד מאותם הרוצים לשנות, חייבים לבוא מוכנים, עם נשק הבא לידי ביטוי במילות מפתח מדויקות שתתאמנה לערכים, לקצב ולרילס של 15 שניות, ויידחסו בתוכן יותר מאשר המילים שנאמרו, והכל מתחיל באסטרטגיה. אסטרטגיית הקמפיינים מתחלקות לטווחים. קצר, בינוני וארוך. הם שזורים אלו באלו, שואבים אלו מאלו ומשפיעים אחד על השני, בעיקר מהארוך לקצר.
הטווח הקצר הוא בין יום ליומיים, ומטרתו היא להשתלטות על סדר היום. פרובוקציה קלה שתביא לזמן מסך ולהעברת המסר והתגובה על אירועי היום, מתוך הערכים הכלליים, הכיוון והדרך שאליו חותרים להגיע. אנחנו רואים את זה בכל יום מחדש. חיים מרגע לרגע, מכותרת אחת לשנייה.
לדוגמה, בג"צ עוסק בענייני היועמ"שית. ח"כים על הטיקט המשפטי ינהרו למיקרופון ולטוויטר לתת את האינפוט שלהם, הם יחפשו מילה או משפט מחץ וירוצו איתו. יהיו כאלה שינסו עם פרובוקציות, עם המון רגש, רעש והתלהמות, כדי לקבל יותר זמן מסך. יהיו אלו שייתנו את המבט המעמיק, אלו שיודעים את הסודות "מבפנים", אלו שנלחמים בחזית ואלו שנלחמים באולפנים.
2+סרטון שיצולם בו במקום, ראיון בפריים טיים, או דווקא בתכנית מדויקת לקהל היעד. פרובוקציה שתיכנס לחדשות, או הודעה לתקשורת עם מילים חריפות. כל אלו עם המגבר של הרשתות החברתיות, קבוצות הוואטצפ של הבייס, חיתוך למדיה ושיגור. כל אחד לפי סגנונו, ייחודו או הייעוץ שקיבל.
הטווח הבינוני, בין שבוע לחודשים רבים, ומטרתו היא לשנות או להתוות מסלול ברמה הלאומית ו/או להטמיע מושגים. פוליטיקאים עושים את הקריירה שלהם על הטווח הבינוני. הם מוצאים נקודת חולשה (בעיניהם) במערכת, בביצועה, או בערכיה ויוצאים לקרב על תיקונה. כל גוף, פוליטיקאי, מפלגה או קבוצת אינטרסים בונה את האסטרטגיה שלה על הטווח הבינוני, ומחכה עם בנק מטרות, גרפיקות, סלוגנים, סרטונים ומסרים מוכנים ליום פקודה, והוא יבוא.
בניית האסטרטגיה לטווח הבינוני יכול לקחת ימים ואף שבועות בודדים. הטווח הבינוני חופף בגלים עם הטווח הקצר, ואלו הם ה"פיקים" של הקמפיין הבינוני. בשל ריבוי הטרללת בישראל, מעגל השנה והאירועים שקופצים עלינו בכל יום מחדש, ישנם נקודות השקה רבות להוצאה לפועל של הקמפיין.
לדוגמה, עמותת ביטחוניסטים תבנה קמפיין לתיקון פגם צבאי. היא יכולה לצאת לקמפיין לטווח קצר בכל יום, אבל ההתמקדות בקמפיין תהיה בפגם הקשה, תפמפם את המסר במשך שבועות, תעלה את הנושא בכל רגע נתון, תגיב בכל מקום תוך העברת המסרים וחזרה עליהם ותשמח להגיב לכל אחד בכל זמן ובכל דרך, עד שתשיג תוצאה המוגדרת מראש כהצלחה. גם העלאת הנושא לתודעה הציבורית יכולה להיות מוגדרת כמטרה.
הטווח הארוך, בין חודש לשנים ארוכות, ומטרתו היא לקבע מדיניות, ערכים, דרך ורעיונות לאורך זמן. הטווח הארוך מנסה להוציא לפועל את החזון בצורה רחבה שתשפיע על כמות גדולה של אנשים, מהלכים, ציבורים ותודעות.
"שלום", "אחדות", "שתי מדינות לשני עמים", "ארץ ישראל השלמה", ערכים או רעיונות גדולים שהם הרעיון המסדר השורשי והרחב לשינוי תודעה לאורך זמן. ובסוף, כשהקמפיינים מטפטפים למטה, בין אם בטווח הקצר, הבינוני או הארוך, כולנו מושפעים מהם. כולנו מדברים עליהם. כולנו מדברים אותם, את השפה שלהם.
בואו ניקח לדוגמה את קמפיין "אלימות המתנחלים". קמפיין ממומן היטב, לטווח ארוך, בינוני וקצר. כל הגנה עצמית של תושב ההתיישבות, הופך קודם כל לקמפיין לטווח קצר. כתבות נכתבות במהירות הבזק בעיתוני הדיבה, סטטוסים בטוויטר, פוליטיקאים מיד מגיבים בעד ונגד. עוד לפני שאנחנו יודעים מה קרה, הקמפיין צבר מאות אלפי צפיות.
2+לכל אחד יש דעה בנושא, ומדברים עליו בפינת הקפה בעבודה או משתפים סטטוס בליווי טקסט, שיראה לכולם איך אתם מרגישים בנושא, כדי לאותת לעוקבים שלכם מי אתם ומה אתם מרגישים.
הטווח הקצר הושג בהצלחה. בטווח הבינוני, מיד נכנסים לפעולה עמותות שמאל שיעשו את הסיבוב שלהם לחיבור קמפיינים אחרים ולאותת לתומכים שלהם מה נכון ומה לא, ואיפה תורמים כסף. מודעות פרינט יפורסמו בצבעי שחור ואדום, וכולם יזדעזעו.
עמותות ימין יעשו קמפיין הופכי, ויאספו כסף עבור אותו מסכן שהותקף. ובטווח הארוך, הושגה הצלחה מסחררת, להטמעת קמפיין שהצליח להיכנס היטב לתודעה שמתנחלים הם אלימים, קמפיין המחבר בין מעשה לקבוצה, בין ערכים לאנשים. קמפיין זהותי שגורם לכל אחד לקחת חלק בצורה זו או אחרת, אפילו במחשבה, וזה – ניצחון גדול.
כולם בקמפיינים כל הזמן. לכולם יש אינטרסים להעלות ולעלות לתודעה הציבורית בכל דרך שהיא. גופים ואנשי ציבור, בעלי אינטרסים וכסף, ממשלות זרות וחברי כנסת, עמותות וגופים מסחריים.
אז מה אנחנו, האנשים הקטנים צריכים לעשות בנדון? לעיתים, אנחנו חייבים להגיב. לעיתים עלינו ליזום. לעיתים עלינו להתעלם. אבל מה שבטוח, אנחנו חייבים להבין שעושים עלינו קמפיין, משתפים אותנו בלי שנדע וגורמים לנו להיות חלק ממלחמה בלתי פוסקת לתפיסת תשומת הלב, שינוי תודעתי, התנהגותי, תרבותי ושפתי. הכוח שלנו הוא בחינוך ובערכים עלינו גדלנו, חשיבה ביקורתית והבנה אקטיבית שאנחנו חלק מכל הדבר הזה. גם אני.
