פסק דין חריג במיוחד ניתן היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שבמהלך בירור תביעה קניינית הבחינה השופטת חנה מרים לומפ כי חלק גדול מן הפסיקות שצורפו לכתב הטענות אינן מופיעות בשום מאגר משפטי. בדיקה יסודית העלתה כי התובע הסתמך על אחת-עשרה אסמכתאות משפטיות, אך רק שתיים מהן אמיתיות.
היתר נוצרו באמצעות כלי בינה מלאכותית שהפיק טקסטים משפטיים שנשמעו מהימנים לחלוטין, אך לא ניתנו על ידי אף ערכאה בישראל. עורך הדין הודה כי השתמש בכלי AI לצורך הכנת כתבי הטענות, וטען שלא ידע שהמערכת עשויה "להמציא" פסיקות.
1+השופטת לומפ הקדישה חלק משמעותי בפסק הדין לתופעה ההולכת ומתרחבת של הסתמכות על תוכן משפטי שנוצר בבינה מלאכותית ללא בדיקה אנושית. היא ציינה כי הגשת מסמכים משפטיים המבוססים על מקורות בדויים מהווה פגיעה ישירה בבעל הדין, פגיעה בבית המשפט ופגיעה במקצוע עריכת הדין כולו.
בפסק הדין היא הזכירה פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון שקבעו כי הסבלנות למקרים מסוג זה פקעה, וכי שימוש בבינה מלאכותית אינו משחרר עורך דין מאחריותו לבדוק כל מילה שהוא מגיש לבית המשפט.
1+השלכות הפרשה היו מיידיות. השופטת דחתה את התביעה על הסף, וחייבה את התובע בהוצאות בסך 16 אלף שקלים. נוסף לכך, היא הטילה על עורך הדין הוצאות אישיות בסך 4,000 שקלים לטובת אוצר המדינה, בשל הגשת אסמכתאות בדויות ושימוש רשלני בבינה מלאכותית. בפסק הדין צוין כי גם ללא סוגיית ה-AI ניתן היה לדחות את התביעה, אך עצם השימוש הבעייתי בבינה מלאכותית היה עילה מספקת כשלעצמה.
