בשבוע שעבר נפתחה שגרירות ישראלית חדשה בעיר טאלין, בירת אסטוניה. לרגל המאורע התיישבנו לריאיון מיוחד עם שר החוץ המקומי, מרגוס צאחנה, שסיפר לנו על ההזדמנויות ההדדיות שנפתחו כעת לשתי המדינות, בצל הרצון האסטוני ללמוד את מדיניות ההגנה הישראלית.
אסטוניה, מדינה קטנה וקרה עם קצת יותר ממיליון תושבים, היא הצפונית מבין המדינות הבלטיות. היא נחשבת למדינה הנקייה בעולם, ועד לפני שנים אחדות התנהלה על מי מנוחות; אלא שאז רוסיה פלשה לאוקראינה, והאסימון בטאלין נפל. מה שקרה בקייב – יכול לקרות גם לנו.
3+איך הפלישה הרוסית לאוקראינה השפיעו על מערכת היחסים בין ישראל לאסטוניה? "תראה, אסטוניה היא מדינה קטנה. כבר לפני עשורים החלטנו לקחת את ישראל כדוגמא לגיוס משאבים, אנשים ואמונה לכך שהעם יכול להגן על המדינה שלו. העתקנו, אפשר לומר, את קונספט ההגנה הזה לאסטוניה, גם בנוגע למודל גיוס העם. יש נקודת דמיון נוספת: נוכחותו של אויב גדול ורע. לנו יש את רוסיה, גם השכונה שלכם לא נחמדה במיוחד".
"יותר ויותר מדינות הנמצאות במצב דומה לזה של אסטוניה: שטח קטן, אוכלוסייה מועטה, נוכחות לצד אויב גדול – מכירות בכך שהמודל אחריהן הן מעוניינות להתחקות זו מדינת ישראל", אמר צאחנה.
3+מה בדיוק אתם מנסים פה באסטוניה ללמוד או להעתיק ממדינת ישראל? "דבר ראשון, את המוכנות התמידית. את זה שכולם מחוברים, תורמים, מכירים את המדינה ואת העם וגם עוברים אימונים רלוונטיים. והכי חשוב: את הנכונות של החברה שלכם להגן על המדינה – גם פה באסטוניה אם היית שואל אם צריך להילחם בחזרה בתרחיש בו רוסיה תוקפת אותנו, 90% מהנשאלים היו אומרים לך שכן, כשבין 75%-80% היו מוכנים להשתתף במלחמה בעצמם, על פי הסקר. זה נתון גבוה במיוחד פה באירופה".
בהסתכלות בינלאומית רחבה, אילו סכנות מציבה הברית של איראן ורוסיה על ישראל ואסטוניה? "יש לנו אויבים משותפים. רוסיה תומכת באיראן, סין מאפשרת לזה לקרות. רוסיה תוקפנית כלפינו וכלפי אירופה, באופן שמהווה עבורנו שאלה קיומית".
גם במוסדות הבינלאומיים שמרה אסטוניה על ניטרליות יחסית. בעוד שבבימת האו"ם היא הצביעה עם שאר מדינות המערב בעד החלטות אנטי-ישראליות כאלו ואחרות, במוסדות האיחוד האירופי הצביעה לרוב נגד או שנמנעה מהצעות החלטה שקראו להטיל סנקציות על ישראל. זאת, בצל האיוש הבכיר בבריסל של קאיה קאלאס, ראש ממשלת אסטוניה עד לא מזמן המכהנת כעת כממונה על יחסי החוץ של האיחוד האירופי כולו.
3+כאמור, השגרירות בטאלין היא השלישית אותה ישראל פותחת השנה – אחרי אלו במולדובה ובזמביה. יחד איתן, נסגרה גם שגרירות אחת: באירלנד. בשיחה עם C14, מסביר שר החוץ גדעון סער את החלטותיו: "אנחנו צריכים להסתכל איפה הידידים האמיתיים שלנו. אסטוניה היא מדינה ידידותית שעמדה לצידנו. יש לשגרירות שפתחנו כאן ערך רב. הרבה זמן רצינו לפתוח אותה וזה קרה, וזה חלק מאותו מהלך רחב שאני מוביל".
למה, לדעתך, ישראל פתחה פה שגרירות דווקא עכשיו? "כפי ששר החוץ גדעון סער אמר, זה היה צריך לקרות לפני שנים; אסטוניה פתחה את שגרירותה בישראל לפני 16 שנים. אני שמח מאוד שניהלתי איתו שיחות בנושא, ושהוא ביקר כאן כבר בחודש יולי – אז הוא החליט שזה יקרה, ובסוף תהליך של כשלושה חודשים – אנחנו כאן היום. זו עוד דוגמא לכך שהיחסים ההיסטוריים והעכשוויים בין המדינות טובים".
3+אילו הזדמנויות תעניק למדינות השגרירות החדשה, יהיה שיתוף פעולה ביטחוני? "כן, בהחלט. הגיעה לכאן גם משלחת עסקית- ישראלית גדולה. אנחנו מעוניינים ביותר בשיתוף פעולה עם התעשייה ביטחונית שלכם. אסטוניה משקיעה כעת בהגנה ובתחמושת, אנחנו צריכים שותף אמין לכך – וזו ישראל. שיתוף הפעולה חשוב גם לעסקים שלנו: יש לנו תעשיות ביטחוניות חדשניות עם ביצועים מוכחים בשטח באוקראינה".
