בעוד בכירים במדינה מדברים בפומבי בעיקר על הגרעין, המים באיראן הפכו לאחרונה לאובססיה הלאומית. עברו יותר מ-50 יום מאז תחילת עונת הגשמים באיראן, ויותר מ-20 מחוזות עדיין לא קיבלו אפילו טיפה אחת. היום (ראשון) פורסם בעיתון ה"גארדיאן" הבריטי כי הרשויות ניסו לקחת את העניינים לידיים.
גורמים רשמיים באיראן השיקו מבצע מעניין בשם "זריעת עננים" כדי לנסות לעורר ירידת גשמים. זריעת עננים כרוכה בהתזה של תרכובות כימיות של יוד, כסף ומלח לתוך עננים באמצעות מטוסים כדי לגרום לגשם. נראה כי חמש השנים האחרונות, שנחשבו כשנות בצורת, הביאו את האיראנים לרעיונות יצירתיים במיוחד – אם כי לא בהכרח מבוססים.

ובאשר לאזרחים האיראניים שלא סומכים על המבצע החדש, בגאדריאן ציינו כי בכל רחבי איראן, בערים ובכפרים, מתקיימות תפילות גשם מאורגנות. זאת לאחר שכמה חברי פרלמנט אף האשימו את הבצורת בכך שהממשלה האיראנית אינה אוכפת כראוי את חוקי החיג'אב המחמירים שהעביר הפרלמנט.
הנשיא פזשכיאן כבר הודיע במהלך הקיץ שאם משבר המים יחמיר, ייתכן שבדצמבר העיר טהראן תפונה. עם זאת, מעט מאוד סימנים נראים בפומבי שמרמזים על קמפיין חירום להצלת הבירה מאסון שאולי עומד להגיע: "האם יש עיר, כפר או מחנה כלשהו שיכול לספק מגורים זמניים או קבועים ליותר מ-15 מיליון תושבי טהראן במקום כלשהו באיראן?".

ויש גם קשר לישראל: לפי העיתון הבריטי, תושבי טהראן חוששים מחורבן שני של ביתם (כאשר הראשון היה במהלך המלחמה עם ישראל). נראה כי הם מוכנים לעשות מה שצריך ואף להפחית את השימוש העצמי שלהם במים בעשרות אחוזים כדי להציל את העיר מפינוי.
גם אם איראן תצא ממשבר המים הנוכחי, זה לא אומר שהיא ניצלה לגמרי. פעילי אקלים במדינה טוענים כי איראן חייבת למצוא פתרונות מעשיים לאופן שבו המדינה תסתגל למשבר האקלים. לפי דבריהם, אם היא לא תעשה זאת, המשבר יחזור בעוצמה גבוהה יותר – כבר בשנה הבאה.
