פרסמנו הערב (ראשון) ב"חדשות 14": פסטיבל "סולידריות וזכויות אדם", המתקיים בחודש הקרוב בסינמטק תל אביב, מעורר מחדש מחלוקת ציבורית נרחבת. לצד סרטים ואירועים תרבותיים, צפויות להתקיים במסגרתו הקרנות ומפגשים שנחשבים על ידי מבקריהם כקיצוניים ואנטי-ישראליים – ובהם השתתפות פעילים הנתפסים כתומכי טרור וטענות קשות נגד צה"ל.
בפסטיבל יתרחשו מספר אירועים שמעוררים מחלוקת קשה והנה כמה מהם:
- ציון "עשרים שנה למאבק בגדר ההפרדה" – אירוע שבין המשתתפים שלו נמצא יונתן פולק, פעיל שנוי במחלוקת שנגדו הוגש כתב אישום חמור בגין הסתה לטרור ושיוחסו לו בעבר קריאות לאלימות נגד חיילי צה"ל.
- הקרנות סרטים המאשימים את צה"ל בביצוע פשעי מלחמה במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
- הקרנת הסרטים הבינלאומיים "חמש מצלמות שבורות" ו-"רופאים תחת אש", שכבר עוררו בעבר ביקורת ציבורית חריפה בישראל – ואף תאגיד ה-BBC החליט שלא לשדרו לאחר "תקלות חמורות" שהתגלו בו והחליט שלא להעניק לו יותר חסות

לטענת המבקרים, מדובר בשורה של תכנים בעלי קו תעמולתי ברור, שאינם עומדים בקונצנזוס הישראלי – ובוודאי אינם תואמים את רוחם של מוסדות תרבות הנתמכים מתקציבי ציבור.
במרכז הסערה: המימון הציבורי
סינמטק תל אביב הוא מוסד תרבות הפועל בשטח עירוני ומקבל מדי שנה תמיכה של מיליוני שקלים מכספי המדינה. ביקורת חריפה נשמעת כעת מצד גורמים פוליטיים וציבוריים, שטוענים כי גוף הנתמך מתקציב ממשלתי אינו יכול לארח תכנים המהווים, לדבריהם, הסתה, דה-לגיטימציה ופעילות פוליטית אנטי-ישראלית.
לדבריהם, הפסטיבל החוזר משנה לשנה מהווה ניצול של כספי ציבור לצורך קידום אג’נדה פוליטית חד-צדדית תחת כסות של "תרבות".

חוק הנכבה: ההבטחות – והפער
לפני כשנה התקיים בסינמטק אירוע דומה שעורר מחאה ציבורית נרחבת. בעקבותיו קרא שר התרבות להפעיל את חוק יסודות התקציב סעיף 3ב ("חוק הנכבה"), המאפשר שלילת תקציבים ממוסדות המקיימים אירועים או תכנים הפוגעים במדינה ובסמליה.
שר האוצר הכריז על הקמת צוות מיוחד לבחינת הסוגייה – אך הצוות שהוקם בדצמבר 2024 לא התכנס ולו פעם אחת מאז. במהלך השנה האחרונה נשלחו פניות רבות מצד שר התרבות, שר החינוך ושר התקשורת – כולן דרשו להפעיל את החוק נגד הסינמטק. הדרישות לא מומשו, וכעת הפסטיבל חוזר כשהוא נתפס כחריף לא פחות.

הוויכוח המהותי: חופש ביטוי או הסתה?
תומכי הפסטיבל מגדירים את האירועים כחלק מהשיח הדמוקרטי וחופש הביטוי האמנותי. מבקריו מנגד טוענים שמדובר בהסתה אנטי-ישראלית, ובפועל – כפגיעה בחיילי צה"ל ובחוסן הלאומי, המתאפשרת בזכות מימון ציבורי.
העובדה שדווקא כעת, על רקע אירועי 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, מוצגים סרטים ודיונים התוקפים את צה”ל ואת מדיניות ישראל – הופכת את הסוגיה לטעונה עוד יותר.
הפסטיבל בסינמטק תל אביב מציף מחדש את השאלה המרכזית:
האם מוסד מתוקצב יכול לארח תכנים קיצוניים הפוגעים במדינה – ללא השלכות?
הסינמטק ומשרדי הממשלה לא מסרו עד כה תגובות לכתבה.
שי גליק מנכ"ל בצלמו מסר:
"חוק הנכבה קובע חד משמעית שכל אירוע הסתה או אירוע לאומני פלסטיני לא יקבל מימון ממשלתי. כלל השרים פנו לשר האוצר שוב ושוב ושוב בדרישה שיאשר את שלילת התקציב אך משום מה הדבר לא קורה.
אני מבקש ודורש משר האוצר עוד היום להבהיר שהוא חותם על שלילת התקציבים של כל הגופים שהסיתו נגד מדינת ישראל בדיוק כמו שקובע החוק. ידע מי שיסית שהוא ישלם מחיר כלכלי כבד ביותר".
מסינמטק תל אביב נמסר בתגובה: פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם מתקיים מ-2011 בסינמטק תל-אביב ונתמך על ידי משרד התרבות והספורט מ-2021. בפסטיבל מוקרנים סרטים פורצי דרך בנושאי זכויות אדם, מהארץ ומהעולם.
סינמטק תל-אביב פועל על פי חוק ומחויב לעקרונות חופש הביטוי והיצירה האמנותית, ומשמש בית לפסטיבלים המציעים חוויות קולנועיות מגוונות לציבור הרחב. הסינמטק נותן במה ליצירה קולנועית איכותית, מישראל ומכל קצות העולם, הנוגעת במגוון נושאים ומכל קשת הדעות, כולל הקרנות חד-פעמיות של סרטים שלא רואים בשום מקום אחר.
הסרט "בלעין חביבתי" יצא ב-2006 והשתתף כבר באינספור פסטיבלים ברחבי העולם ואף זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2006.
