במהלך היסטורי שמעורר הדים עולמיים, נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי פרסם יותר מ-1,850 מסמכים סודיים, המכילים אלפי עמודים על מאמצי המדינה לאתר ולאמת את מקום הימצאם של אלפי נאצים שנמלטו מאירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. המסמכים, שעברו תהליך דיגיטציה לאחרונה והועמדו לציבור באתר הארכיון הכללי של ארגנטינה, כוללים חקירות משנות ה-50 עד שנות ה-80, לצד צווים נשיאותיים סודיים מ-1957 עד 2005.
הזרז לפרסום הגיע מוועדת המשפט של הסנאט האמריקאי, בראשות יו"ר צ'אק גראסלי הרפובליקני מאיווה, שזכה להוקרה ממרכז שמעון ויזנטל על מאמציו לשכנע את מיליי לשחרר את החומרים. קבוצת המסמכים מחולקת לשבעה קבצים גדולים, המתמקדים בפושעי מלחמה מרכזיים כמו אדולף אייכמן, מהנדס "הפתרון הסופי" להשמדת יהדות אירופה, שחי תחת שם בדוי באזור בואנוס איירס, עד שנלכד על ידי המוסד ב-1960. המסמכים חושפים ראיות סותרות לכך שהממשלה השמאלנית של חואן פרון לא רק ידעה על נוכחותו, אלא גם הגנה עליו.
Hallazgo histórico: descubren cajas con material de propaganda nazi que estaban desde 1941 en la Corte Supremahttps://t.co/FxMmIGSocY
— infobae (@infobae) May 11, 2025
מקרים בולטים נוספים כוללים את יוזף מנגלה, "מלאך המוות" מאושוויץ, שחי בארגנטינה, נמלט לפרגוואי ולברזיל ומת ב-1979, מרטין בורמן, סגנו של היטלר, אנטה פאבליץ', הרוצח הקרואטי, רודולף הס, סגן הפיהרר, וקלאוס ברבי, "הקצב מליון". המסמכים חושפים את "קווי הראטר", נתיבי הבריחה הסודיים שהובילו את הנאצים לדרום אמריקה, לעיתים בחסות רשויות מקומיות.
בחודש מאי, במהלך שיפוצים בבית המשפט העליון של ארגנטינה, התגלה אוצר נוסף: 83 קופסאות מסמכים נאציים שנשכחו במרתף, ונתפסו על ידי המכס הארגנטינאי בשנת 1941. החומרים נשלחו משגרירות הרייך השלישי בטוקיו לבואנוס איירס על סיפון אוניית הקיטור היפנית נאן-א-מארו, כחפצים אישיים של אנשי שגרירות, אך נתפסו כדי לשמור על נייטרליות ארגנטינה במלחמה.
הארגזים, שהוחזקו כמעט 84 שנים, מכילים חומרים להפצת אידיאולוגיית הנאצים בדרום אמריקה, במטרה להביא מדינות ניטרליות תחת השפעת גרמניה. בית המשפט קרא לסקירה מקיפה בשל "הרלוונטיות ההיסטורית" שלהם, והם צפויים לעבור דיגיטציה, ולהיות מסווגים וזמינים לציבור בקרוב.
1+"אין סיבה להמשיך ולהסתיר מידע זה, וזה כבר לא לטובת הרפובליקה של ארגנטינה לשמור סודות כאלה", אמר ראש קבינט השרים גיירמו פרנקוס, כשהתייחס להוראת של הנשיא מיליי.
הארלי ליפמן, חבר בוועדה לשימור מורשת אמריקה בחו"ל ודירקטור באגודה היהודית האירופית, הדגיש את החשיבות: "אי אפשר להמעיט בערכם. הם יכולים להאיר את תפקיד הבנקים השוויצרים והארגנטינאים בגניבה הגדולה בהיסטוריה – השואה, שבה בנקים לא שחררו כספים לניצולים ללא תעודות פטירה שאושוויץ לא הנפיקה, אלא רק אפר".
ליפמן קישר את הפרסום למאבק העכשווי באנטישמיות: "יהודים חיו 80 שנות 'תור זהב' אחרי המלחמה, אבל זה נגמר, בגלל 7 באוקטובר 2023, שבו חמאס ביצע רצח עם נגד ישראלים, והדעה העולמית השליכה על יהודים את תפקיד מבצעי הרצח בעזה. צעירים מתחת לגיל 30 לא מבינים את השואה, הרצח התעשייתי הגדול בהיסטוריה. מסמכים אלה מחזירים את הזיכרון האמיתי, במיוחד בעידן של תעמולה פרוגרסיבית".
