ההודעה על הכוונה לסגור את תחנת גלי צה"ל בחודש מרץ הקרוב הציתה מחדש את הדיון הסוער על מקומה של התחנה הצבאית במפת התקשורת הישראלית. בריאיון לתוכנית "שבע" בערוץ 14, התעמתו פרשן התקשורת דוד ורטהיים ומגישי התוכנית, יהודה שלזינגר ונועם פתחי, בשאלה האם מדובר במהלך פוליטי שנועד להשתיק קולות ביקורתיים, או בתיקון היסטורי מוצדק.
ורטהיים פתח והסכים כי "על העיקרון", קיומה של תחנת רדיו צבאית הוא אכן "אנומלי ומיותר". עם זאת, הוא טען כי ההחלטה לסגור את התחנה דווקא כעת נובעת ממניעים פוליטיים. "זו תחנה שמאלנית", ציטט ורטהיים טענות מהימין, ושאל: "אם יעקב ברדוגו היה משדר היום בתחנה, היו סוגרים אותה?".
לשיטתו, סגירת גל"צ אינה עומדת בפני עצמה, אלא מהווה חלק ממגמה רחבה יותר של הממשלה הנוכחית לפעול נגד כלי תקשורת המזוהים כביקורתיים כלפיה, ובכלל זה הניסיונות להחליש את תאגיד השידור הציבורי. "פתאום הסלט הזה לא מריח טוב", סיכם.
מנגד, שלזינגר טען כי המהלך הוא אכן פוליטי – ובצדק. "כן, זה פוליטי, וכן, זו הטיה, וכן, הרבה מאוד שנים יש רק צד אחד שהשתמש במשאב הציבורי הזה בצורה מטורללת. אז הגיע הזמן". לדבריו, התחנה התעלמה באופן שיטתי מקולות המזוהים עם הימין, והביא כדוגמה את מיעוט השמעתם של נציגי משפחות שכולות מפורום "בוחרים בחיים" ופורום "גבורה", לעומת הייצוג הנרחב של קולות מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. "זה לא משהו שצריך להילחם בו?", תהה.
נועם פתחי חידד את הנקודה והדגיש את ההבדל המהותי, לדעתו, בין כלי תקשורת פרטי לגוף ציבורי. "תאגיד שידור ציבורי או גוף ציבורי צריך להציג תמונה מאוזנת", קבע. הוא השווה בין הדחתו של ברדוגו, שהיה "ביצת הזהב" של התחנה, לבין אי-הדחתו של רינו צרור, שלדבריו השתמש בביטויים קשים כלפי ראש הממשלה. "אתה לא מבין את ההבדל?", שאל את ורטהיים.
