כמי שהשתתף כשוטר ביחידות מבצעיות בעשרות תחקירים מבצעיים, כמי שניהל עשרות תחקירים מבצעיים ביחידות מבצעיות עליהן פיקדתי וכמי שניהל חקירות פליליות במסגרת היותי קצין אח״מ במשטרת ישראל, אני מעוניין להביא כאן בפניכם את ההבדלים בין תחקיר לחקירה.
בבואנו לערוך ״תחקיר מבצעי״ עלינו להיות בעלי יושרה וגילוי לב לשם הצלחתו. ע״מ לבצע ״תחקיר מבצעי״ חייבים תחילה להגדיר את ״שאלת התחקיר״ המהותית והנכונה. את שאלת התחקיר שהגדרנו יש לקדוח לעומק עד למיצוי מקסימלי וקבלת תשובה/ות שעונה/ות על שאלת התחקיר.
2+״תחקיר״ נועד לאתר: נקודות חוזקה ולשמר אותן. נקודות חולשה ולשפר אותן. נקודות כשל ולתקן אותן. מכל הממצאים והעובדות מסיקים מסקנות, מפיקים תובנות שבסופן ממליצים המלצות לעתיד בשלוש רמות: ברמת הפרט, ברמה הפיקודית וברמה המערכתית. התחקיר נועד ללמידה ולשיפור ביצועי היחידה בעתיד.
רצוי כי ״מנהל התחקיר״ לא היה מעורב בארוע המתוחקר כדי שינוהל ללא מעורבות רגשית, ללא משוא פנים ובאובייקטיביות המירבית.
2+בכל שלב בו מנהל התחקיר מזהה חשד לעבירה פלילית מחובתו להפסיק את התחקיר ולהעבירו עם הממצא לטיפול גופי החקירה המוסמכים הרלוונטיים מצ״ח , משטרת ישראל, שב״כ, (בדומה להליך קצין בודק.) ע״מ לא לשבש ולזהם חקירה עתידית.
לעומת זאת, ״חקירה״ נפתחת כאשר עולה החשד לביצוע עבירה פלילית. תפקידה של החקירה לאתר מי פעל בניגוד להוראות, לכללים , לחוק בין אם במעשה, מחדל או באי נקיטת פעולה שתוצאתן הביאה לביצוע עבירה פלילית, צבירת ראיות שיובילו להגשת כתב אישום בחשד לעבירה/ות על הוראות חוק העונשין ופתיחת משפט בו יקבע האם הנאשם נושא באחריות פלילית כשלצד כל סעיף עבירה קבוע עונש.
2+מכאן שהבדיקה על המחדל שהביא לפתיחת המלחמה ב 7.10 לא יכולה להתקיים כתחקיר! אלא כחקירה פלילית! משום שתוצאת המחדל גרמה לרצח של למעלה מ-1300 אזרחים וחיילים ע״י האוייב. מישהו לא פעל כמתחייב ממסגרת תפקידו ואחריותו או/ו התרשל בתפקידו ובמסגרת אחריותו או/ולא נקט פעולה שתוצאתן של אלו הביאה ל"האסון הנורא".
