נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוזבקיסטן שבקט מירזיוב קיימו השבוע פגישה מדינית וכלכלית בבית הלבן, שבסיומה נחתמו הסכמים וחוזי סחר בהיקף של 34.5 מיליארד דולר. במסגרת ההסכמות, חברות אמריקאיות יבצעו פרויקטים נרחבים באוזבקיסטן בתחומי האנרגיה, התשתיות, התעופה, החקלאות, הטכנולוגיה והכימיקלים. טראמפ כינה את העסקה "הסכם כלכלי מדהים" ושיבח את מירזיוב כ"מנהיג מכובד וחבר אמיתי", תוך שהדגיש כי מדובר בפתיחת עידן חדש של שיתוף פעולה כלכלי ארוך טווח בין שתי המדינות.
מירזיוב, שהגיע לוושינגטון לקראת פסגת C5+1 בהשתתפות מנהיגי מדינות מרכז אסיה, הציג בפני טראמפ עשר יוזמות אזוריות, בהן הקמת מועצת תיאום להשקעות, קרן אזורית לשיתופי פעולה כלכליים ופיתוח תשתיות תחבורה ואנרגיה המחברות את מרכז אסיה לאירופה. שני המנהיגים סיכמו להעמיק את הדיאלוג האסטרטגי, לשפר את שיתופי הפעולה בתחומי הביטחון, התרבות והחינוך, ולפעול למודרניזציה של הטכנולוגיה החקלאית באזור. מירזיוב אף הזמין את טראמפ לביקור רשמי באוזבקיסטן בעת הקרובה.
1+הפגישה בוושינגטון התקיימה ימים ספורים לאחר הודעתו של טראמפ על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם. ההכרזה, שהגיעה בעקבות שיחה משולשת בין טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקייב, מהווה חיזוק משמעותי למעגל המדינות המוסלמיות המקיימות יחסים גלויים עם ישראל. אף שלשתי המדינות יחסים דיפלומטיים מאז 1992, המהלך נושא משמעות מדינית סמלית נרחבת ומאותת על מעורבות אמריקאית גוברת בקידום שלום ושיתופי פעולה בין ירושלים למדינות מרכז אסיה.
המגמה הזו מתעצמת עוד יותר נוכח ההסכם ההיסטורי שנחתם בתחילת אוגוסט האחרון בין ארמניה לאזרבייג'ן בתיווך אמריקאי, שסיים סכסוך שנמשך כמעט ארבעה עשורים סביב נגורנו-קרבאך. ההסכם כולל פתיחת נתיבי תחבורה, חיבור יבשתי בין אזרבייג'ן לטורקיה והקמת "נתיב טראמפ לשלום ושגשוג בינלאומי", שבו לארה"ב זכויות פיתוח. בנוסף, נחתמו הסכמים נפרדים עם שתי המדינות לשיתופי פעולה בתחומי האנרגיה והטכנולוגיה. טראמפ תיאר את החתימה כ"פריצת דרך של שלום אמיתי אחרי 35 שנות מלחמה" וציין כי "שני עמים שהיו אויבים מרים – הפכו לשותפים לעתיד".
1+שרשרת המהלכים – ההסכם הכלכלי עם אוזבקיסטן, הצטרפות קזחסטן להסכמי אברהם והשלום בין ארמניה לאזרבייג'ן – מסמלת שינוי היסטורי במאזן הכוחות באזור. ארצות הברית, בהובלת טראמפ, מבססת את מעמדה במרכז אסיה ובקווקז על חשבון רוסיה, שבמשך שנים נחשבה לבת ברית מרכזית של מדינות אלו. מהלכים אלו מגדירים מחדש את סדרי ההשפעה באזור ומחזקים את מעמדה של וושינגטון ככוח המוביל ביציבות, בפיתוח ובשלום בזירה הפוסט-סובייטית.
